זה היה אמור להיות עוד ערב של כדורעף איכותי באולם "גרי" בכפר סבא. חצי גמר פלייאוף, קהל דרוך, שתי קבוצות שלא מוכנות לוותר. אבל מהר מאוד, המשחק גלש מעבר לקווים – אל מציאות אחרת לגמרי.
לקראת סיום המערכה הרביעית, כשהתוצאה עומדת על 26:26, רגע לפני הכרעה, נשמעה אזעקה. בתוך שניות, המתח הספורטיבי התחלף בדריכות אחרת. השחקניות, המאמנים, השופטות והצוותים – כולם ירדו יחד למקלט הסמוך. שם, בין קירות הבטון, כבר לא הייתה יריבות. רק מבטים, נשימות כבדות, וניסיון להישאר מרוכזים כשהלב במקום אחר.
לא עבר זמן רב, והמשחק חודש. אבל השגרה לא באמת חזרה. השחקניות נאלצו לבצע חימום מחדש, לנסות לאסוף את עצמן מחדש לרגע ההכרעה. כפר סבא הצליחה לעשות זאת טוב יותר באותו רגע – וניצחה 28:30 במערכה הרביעית, בדרך לשוויון 2:2. אלא שאז, רגע לפני פתיחת המערכה החמישית והמכרעת – אזעקה נוספת. שוב ירידה למקלט. שוב ניתוק חד מהמשחק. שוב ניסיון לחזור.
בין כדור לרקטה: גם הילדים היו שם
הערב הזה לא היה רק של שחקניות. הוא היה גם של משפחות. נועה ארז מהפועל כפר סבא הגיעה עם בתה גיא – כמו גם שחקניות נוספות שהביאו את ילדיהן, אולי כדי להרגיש קצת יותר בטוחות, אולי כדי לא להיות לבד. "זה לא פשוט לקיים ככה משחק", אמרה ארז – משפט קצר שמכיל בתוכו ערב שלם.
הדרמה חזרה לפרקט – והגיעה לשיאה
כשהמשחק חודש בפעם השנייה, נדמה היה שכל נקודה נושאת עליה יותר ממשקל ספורטיבי. המערכה החמישית הייתה קרב עצבים. כל טעות הורגשה חזק יותר, כל נקודה נלחמה פעמיים – פעם מול היריבה, ופעם מול הראש.
בסיום, מכבי חדרה הצליחה להישאר יציבה יותר, ניצחה 13:15 והשלימה 2:3 במשחק כולו. אחרי שניצחה גם במשחק הראשון בסדרה, היא עולה לגמר הפלייאוף, שם תפגוש את מכבי אשדוד. מן העבר השני, הפועל כפר סבא יכולה להתנחם בכך שעוד מטרה גדולה לפניה – גמר גביע המדינה, גם הוא מול אשדוד.
משחק אחד, מציאות שלמה
הנתונים היבשים מספרים על משחק צמוד:
25:23 לחדרה, 25:23 לכפ"ס, 25:20 לחדרה, 30:28 לכפ"ס, ו-15:13 דרמטי במערכה החמישית. אבל המספרים לא מספרים את הסיפור האמיתי. כי זה לא היה רק משחק על מקום בגמר. זה היה ערב שבו הספורט ניסה להמשיך – והמציאות נכנסה פעמיים בדלת. ובכל זאת, המשחק נגמר. מישהי עלתה לגמר. וכולם חזרו הביתה – עם עוד סיפור שלא שוכחים.
