לכל אדם יש שם וגם סיפור כזה או אחר. לא כל אחד זוכה להעלות אותו על הכתב ולהפוך אותו לספר. ד"ר יעקב כהן, שחלק מילדותו עבר עליו במחנות העבודה, ביגלניצה, שם עבד יחד עם הוריו בקו היצור של בית חרושת לטבק, ראה את הוריו נרצחים בירייה על ידי גרמני נאצי והוא עצמו נדקר 7 פעמים על ידי כידון חד. חרף תלאותיו הוא הצליח לשרוד את השואה, עלה לישראל ולמרות שפתח בקריירה מצליחה במשרד החוץ ובהמשך כשגריר – מעולם לא שכח את הזוועות שעבר. במשך רוב חייו חלם להפוך את הסיוט שעבר לספר שיהווה מורשת שלא תישכח.
יעקב כהן עבר לבית מוזס בירושלים יחד עם אשתו רחל לפני 6 שנים שם הגשים את חלומו וכתב את הספר, כשהוא נעזר בעורכת מירב משולם לוי, מסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת "כרמל".
רחל כהן רעייתו מתרגשת מאד עבורו ועבור ההצלחה בהוצאת הספר לאור: "אני רואה חשיבות רבה בעשייתו הציבורית ובסיפור חייו. אני תומכת בו ושמחה שזכה לעשות זאת".
השקת ספרו "הבקיעה מן החשיכה" שיצא לאור בנובמבר 2024 התקיימה באודיטוריום בית מוזס בירושלים ב 20 לדצמבר 2024 .
כהן: "זכר השואה לא עזב אותי ואני מניח שלא יעזוב אותי לעולם. תמיד אזכור את הורי, את הדודים והדודות שלי וקרובי המשפחה שלא שרדו וזכרם מלווה אותי כאן והיום וילווה אותי במשך כל חיי ולעולמי עד. העצבות בעיניים מאז שהורי נהרגו תלווה אותי כנראה תמיד. קנאתי באנשים שקל היה להם וקל להם היום לחייך. לא בקשתי ולא אבקש אזרחות פולנית. כאן מקומי וכאן אקבר באחת הגבעות המשקיפות על ירושלים, עיר חלומותיי כילד בשואה שהיא גם עיר המציאות הלא פשוטה בה אני פועל וחי מאז שהגעתי אליה לפני כחמישים שנה".
כהן, כיהן בחייו כמזכיר ויועץ כלכלי בשגרירות ישראל בהאג, כשגריר בוונצואלה, בטוקיו, בסאול, וכשגריר ישראל בספרד. בארץ עבד כראש מנהל סחר חוץ במשרד התעשייה והמסחר וסגן מנהל כללי לכלכלה במשרד החוץ. כמו כן, לימד באוניברסיטה העברית בחוג למזרח אסיה.
כיום, הוא מתגורר כאמור בבית מוזס בירושלים – בית דיור מוגן שמספק לו ביטחון, הגנה וחיים טובים להם לא זכה בילדותו, וזוכה כעת לשתף בסיפור חייו לספר על הצלקות וכוח הרצון להעלות לארץ ולעשות הכל כדי למגר את האנטישמיות בעולם. במהלך חייו נסע לבקר בפולין לחפש את קברם של הוריו. ולאחר שלא מצא להם זכר, הקים עבורם מצבה בחולון.
מתוך הספר:
"את פולין בה נולדתי ואת מחנות ההשמדה שעל אדמתה ביקרתי לרגל חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לפולין ב-1990. הכנתי אז, בתור סגן מנהל כללי של משרד החוץ את ההסכמים הכלכליים בין שתי המדינות לחתימת שר החוץ שהיה אז מישה ארנס. אז גם ראיתי את כבשני הגז באושוויץ בהם הומתו סבתי ושתי בנותיה (אחיותיה של אמי). בהמשך ביקרתי בטרזיינשטט בה נהרגו דודותיה של אשתי רחל, ילידת ברלין, ניסיוני למצוא את מקום קבורת הורי שגופותיהם הערומים פוזרו לכל עבר ע"י חיות בר בחורף 1943 בחלובוצ'ק, לא עלו יפה. לא מצאתי זכר לקבר במקום בו נהרגו כשביקרתי במקום בשנת 2000. לכן, הקמתי לזכר הורי מצבה בבית העלמין בחולון, יחד עם קבר דודי בוצ'ו ודודתי רנה, יהיה זכרם ברוך".
דן ולדמן קרוב משפחתו מספר: "יעקב כתב את ספרו כאן בבית מוזס. סיפורו יוצא דופן מאחר והוא הצליח לשרוד את השואה. הוא ראה את הוריו נרצחים ממש מולו כשהוא רק בן 13. הוא ספג דקירות ורק בגלל שהעמיד פני מת ניצל. הוא הצליח לברוח אך איבד את כל בני משפחתו בשואה. בהמשך עלה לארץ ועשה חייל מבחינת קריירה אך הפצע שלו תמיד נשאר פתוח ומדמם".
מתי הוא החל לכתוב את הספר וכיצד התבצע תהליך הכתיבה?
"יעקב החל את כתיבתו לפני כשנה וחצי. הוא ואשתו רחל מתגוררים כאן בבית מוזס. יעקב אומנם צלול אך הוא מתקשה לדבר ולאחרונה הפך לסיעודי. היה לו ממש בוער להוציא את הספר כשהרגיש שכוחותיו עוזבים אותו.
ולדמן מספר עוד שלפני שנה וחצי כשאביו, שהיה המשפחה היחידה של כהן, נפטר הוא התחיל לבקרו. "הוא כל הזמן דיבר על רצונו להוציא את הספר. זה בער בו. ליעקב ורחל אין ילדים לכן לקחתי את התפקיד לעזור לו. במשך כשנה וחצי הגיעה לדירתו עורכת שסייעה לו בהוצאת הספר".
הספר נכתב בזמן מלחמת חרבות ברזל. עד כמה הוא מתכתב עם המלחמה ואירועי ה-7.10?
"יעקב מאוד פטריוט וציוני. הוא חש שהשואה חוזרת על עצמה והקדיש לנושא 2 פרקים בספרו. מדובר בספר עיון שנערכו עבורו המון מחקרים בהם שזורים קורות חייו של יעקב, הזוועות שעבר בילדותו, הצל הכבד של איבוד הוריו והרצון להנציח את זכר השואה לדורות הבאים".
לדבריו של ולדמן, היכולת המהירה של יעקב לכתיבת הספר התרחשה בשל תמיכת הבית, אהובה אוביץ המטפלת הצמודה שמסייעת לו ואשתו שממשיכה לתמוך בו. "יעקב פחות יכול ליהנות מכל מה שהבית מציע בגלל מוגבלותו אך הוא זוכה ליחס חם וטיפול מקצועי. רחל אשתו שמתגוררת בדירה משלה במתחם זוכה ליהנות משלל פעילויות כמו חוגים, הרצאות והרבה חברים".
את הספר ליוו מקרוב אסתי קירמאיר, יועצת גרונטולוגית במחלקה הסיעודית של בית מוזס, ואהובה אוביץ, המטפלת של יעקב שתמכה ועזרה לתהליך.
השקת ספרו של יעקב כהן התקיימה ביום שישי ה- 20.12 בבית ההורים ע"ש זיגפריד מוזס בירושלים ונכחו בה בני משפחה, חברים ואף מפקד מג"ב ניצב (בדימוס) עמוס יעקב אשר סיפר על הפרוייקט המיוחד של יחידת מגב "אבות ובנים" הנעשה בשיתוף פעולה ניצולי שואה, ועל חגיגת יום ההולדת המרגשת שערכו לכהן לפני מספר שנים ביחידה במלאת לו 89.
