"לא יכולנו לעלות הביתה – היינו חסרי אונים"
שרית ברכה ובעלה ארמונד אלחייק, נותרו ביום שישי האחרון ללא יכולת לעלות לביתם בכפר סבא, שממוקם בקומה החמישית. המעלית בבניין בו הם מתגוררים התקלקלה ושניהם עמדו חסרי אונים. ארמונד, נכה המרותק לכיסא גלגלים לאחר אירוע מוחי, לא יכול היה לעלות באופן עצמאי, והם נזקקו לעזרה באופן מיידי.
"הייתה תקלה במעלית, וזה לא היה משהו רגעי. ניסינו ללחוץ שוב ושוב, אבל שום דבר לא עבד", מספרת שרית. "הבנתי שאנחנו בבעיה. ארמונד, שמתנייד בכיסא גלגלים ועבר אירוע מוחי, כבר התחיל להרגיש לא טוב ונלחץ. זה היה יום חם, והוא ישב על כיסא הגלגלים בחוץ, מתחת לבניין, ולא ידעתי מה לעשות.
פניתי מיד לחברת המעליות, האחראית על תחזוקת המעלית בבניין. התקשרתי אליהם, הסברתי שבעלי נכה, שאנחנו לא יכולים להישאר בחוץ למשך כל השבת, אבל הנציגה אמרה לי שהם לא יכולים להגיע לפני יום ראשון ושאין להם כרגע טכנאי. באותו רגע הרגשתי חסרת אונים".
המלאכים שהצילו את המצב
לדברי בני הזוג, הם המתינו לתשובה של חברת המעליות זמן ממושך, ומשהבינו שמשם לא תגיע הישועה – הם החלו לחפש פתרונות במקומות אחרים.
"באותם רגעים לא ידעתי מה לעשות ולמי לפנות. לרגע חשבתי להתקשר למשטרה, אבל אז עלה לי רעיון – להתקשר לכבאות והצלה. אמרתי לעצמי: אם יש מישהו שיכול לעזור פיזית, זה הם. התקשרתי, ובתוך פחות מחמש דקות הם היו אצלנו.
צוות לוחמי האש מתחנת כבאות והצלה כפר סבא הגיע במהירות. הם אפילו לא שאלו שאלות. רק ראו את המצב והתחילו לפעול. אחד מהם בדק איך אפשר להרים אותו בצורה בטוחה, אחר ניגש להרגיע את ארמונד ולדבר איתו. הם לא באו רק לעבוד — הם באו עם לב. הם ראו אותנו באמת."
“אנחנו לא מבקשים שקל”
לדברי שרית, הכבאים ניסו בתחילה לבדוק אם ניתן להעלות את ארמונד על גבו של אחד מהם, אך בשל מצבו הגופני זה היה מסוכן. "אמרתי להם שיש לו כתף קפואה ורגל שלא מתפקדת, פחדתי שייפול. ואז אחד מהם אמר: ‘אל תדאגי, אנחנו נביא מנוף’. אמרתי לו שאין לי אפשרות לשלם, והוא פשוט הסתכל עליי בעיניים ואמר: ‘אנחנו לא מבקשים שקל’.
"לא עברו חמש דקות והגיע מנוף. הם התחילו להיערך להרמה. זה לא היה פשוט – זו קומה חמישית, וכל תנועה הייתה צריכה להיות מדויקת. עמדתי למעלה במרפסת, הסתכלתי עליו מלמטה ואמרתי לו: ‘תסתכל רק עליי, אל תסתכל למטה’. הוא רעד כולו, אני רעדתי יחד איתו. פחדתי שיקרה לו משהו, אבל כשהסתכלתי על הכבאים – נרגעתי. הם עבדו בשקט, בתיאום, כמו צוות כירורגי. כל אחד ידע בדיוק מה הוא עושה."
“כשנכנס הביתה — שנינו התרגשנו והזלנו דמעה"
אחרי דקות ארוכות ומותחות, המבצע הסתיים בהצלחה. כשהוא עבר את המרפסת ונכנס הביתה – שנינו התפרקנו. ארמונד שהיה מאוד לחוץ בגלל הפחד שלו מהגובה – אמר לי: ‘לא מאמין שיש אנשים כאלה’. מבחינתנו זו לא הייתה רק הקלה – זו הייתה תחושת תודה עמוקה, אמיתית.
"אני מודה מעומק הלב לכל צוות כבאות והצלה בכפר סבא. אתם מלאכים במדים, גיבורים אמיתיים. תודה על הרגישות, על החמלה, על זה שלא היססתם אפילו לרגע. בזכותכם הצלחנו לעבור את אותו יום קשה בכבוד ובביטחון. אין כמוכם בעולם."
סוף טוב – אבל רק בזכות הלוחמים
ארמונד נשאר בבית כל סוף השבוע, כשהוא עדיין מתאושש מהחוויה. המעלית תוקנה רק ביום ראשון, אך בזכות צוות הכבאים – הם לא נאלצו להעביר את סוף השבוע ברחוב.
