הדר כחלון (21) כפר סבא, שנשרה מהלימודים בגיל 15 לומדת כיום לתואר ראשון במכללת אריאל. היא עזבה את בית הוריה, חוותה תחושת כישלון, דיכאון וייאוש. המקום היחיד שהצליח להכיל את פחדיה ולסייע לה לשוב ולהאמין בעצמה – הוא עמותת אוורסט.
עמותת אוורסט מכפר סבא, עוסקת במדיה ומתמקדת בקידום עסקים בעיר באמצעות פרסום בשלטי חוצות. עמותה פועלת ללא מטרת רווח ומשלבת פעילות עסקית ותפיסה חברתית קהילתית, ומהווה חממה לפיתוח יזמות לנוער.
העמותה הוקמה בשנת 1999 והיא פועלת בשיתוף המחלקה לנוער והיחידה לקידום נוער בעיריית כפר סבא. במסגרת העמותה פועלים בני נוער שנשרו ממסגרות לימודיות פורמאליות. הם משלבים התנסות בעולם העסקים בנוסף ללימודים בבית הספר. הנערות והנערים עובדים כנציגי שיווק ומכירות, מתנסים בעולם העסקי, מקבלים כלים לחיים ומועצמים ברמה האישית לתחושת מסוגלות והצלחה. עיריית כפר-סבא, אשר הכירה בחשיבותה של המטרה, העניקה לעמותת אוורסט זיכיון לשלטי חוצות בצירים המרכזיים בעיר.
אוהד שמר רכז ומנכ"ל העמותה, צפריר בן זאב יו"ר העמותה כבר 16 שנים ואמיר עשבי מייסד וגזבר העמותה מספרים על המקום הכי חם בעולם הפרסום – מקום שהוא בית לנערים ונערות שנפלטו כמעט מכל המסגרות. אוהד שמר: "הנערות והנערים שמגיעים אלינו עובדים כנציגי שיווק ומכירות, מתנסים בעולם העסקי, מקבלים כלים לחיים ותחושת מסוגלות".
"כל הרווחים מהמכירות, מושקעים בפרויקטים למען בני נוער בסיכון בעיר, כהשקעה חברתית למען הקהילה. הדר היא רק אחת מתוך מאות הנערים והנערות שהצטרפו במהלך השנים לחממת אוורסט. הם נשרו מבית הספר והגיעו לתוכנית הילה דרך המחלקה לקידום נוער של העירייה. בעמותה אנחנו מאפשרים להם ללמוד, ולעבוד תוך כדי. אומר שמר, שנזכר בחיוך בדרך שעברה הדר.
"כל נערה ונער מבחינתנו הם עולם ומלואו. אנחנו עושים הכל כדי לעזור להם".
הדר כחלון שנולדה וגדלה בעיר כפר סבא, מספרת על החרדות שחוותה בגיל ההתבגרות, על החרמות שעברה מצד ילדי בית הספר, על הרצון העז להצליח בלימודים – דבר שגרם לה בסופו של דבר לוותר על הלימודים ועל עצמה.
"כל מה שרציתי היה להצליח בלימודים. הלחץ היה אדיר וכמה שניסיתי זה לא הלך. בכיתה י' החלפתי 5 תיכונים. באף אחד מהם לא ממש ראו אותי. הייתי שקופה גם לתלמידים וגם לצוות המורים", מספרת הדר שנזכרת בחיוך באותם רגעים שראתה את השלט של העמותה.
"לאחר שפרשתי מהלימודים שלחו אותי לתוכנית 'הילה' כדי שאלמד שם בבוקר. עברתי כל כך הרבה מסגרות וידעתי שזה לא יקרה מבחנתי. אחת המדריכות מהתוכנית עשתה לי סיור במקום, שם ראיתי את השלט של העמותה ונדלקתי. מאז אותו היום החיים שלי השתנו".
מה גרם לך לרצות להצטרף לאוורסט, להתמיד ולא לפרוש שוב?
"הבנתי שבאוורסט אוכל ללמוד וגם לעבוד. עבדתי כנציגת מכירות. בהתחלה היה לי קצת קשה אבל הצוות של העמותה תמך בי ועזר לי להתגבר על הקשיים. הביטחון והאמון שלי בעצמי חזרו בזכות עבודה, הקשר עם הלקוחות והתמיכה של אוהד וצוות העמותה. לא נשרתי כי הרגשתי שאני בבית. הם לא שפטו אותי, הכילו אותי והכי חשוב לא הייתי שוב שקופה כמו בכל המקומות האחרים".
הדר שסיימה את פעילותה באוורסט, לומדת כיום לתואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה במכללת אריאל.
"את התואר אני מממנת מהכסף שחסכתי מהעבודה בעמותה. הצלחתי לקנות רכב ולבנות את חיי".
אמיר עשבי: "העמותה היא מעין עסק קטן שמלמד את הנערים והנערות מקצוע לחיים. אנחנו פונים לעסקים בעיר ומספקים להם שטחי פרסום שנפרסים על 130 עמודי תאורה בעיר. הנערים שמגיעים אלינו פונים לאותם בעלי עסקים כנציגי מכירות, ומלווים את העסקה מהתחלתה עד לרגע שהשלט מתנוסס על עמוד התאורה. אנחנו מלווים אותם לאורך כל הדרך, גם במשא ומתן, בשמירה על ביטחונם ובמתן ידע מקצועי".
האם יש צורך בשלטי חוצות גם כיום בעידן האינטרנט?
צפריר בן זאב: "השילוט הוא הכלי הכי חי ובועט ומיועד בעיקר לעסקים קטנים ומקומיים כמו נדל"ן, גני ילדים, חניות מקומיות ועסקים שזקוקים לחשיפה עצומה במחיר נמוך. השילוט מאפשר חשיפה יומיומית לעשרות אלפי לקוחות פוטנציאלים מכפר סבא ויישובי הסביבה. היתרון הוא שכל ההכנסות מושקעות בחזרה למען בני הנוער בעיר כהשקעה חברתית למען הקהילה. אנחנו תומכים בעשרות מקומות שמשרתים בני נוער כמו 'גלריה 29' מקום למוזיקאים אותו יזמנו ולוונו. בגדול, מה שהכי חשוב לנו הוא שאותם נערים שמגיעים לכאן יסגלו לעצמם ערכי עבודה, סדר יום ויצאו לחיים כאזרחים נורמטיביים".
כיצד אתם מתמודדים עם בעיות משמעת, ומספקים לנערים והנערות שנשרו ממסגרות אחרות?
אוהד שמר: "אחת הסיבות שהנערים מגיעים לכאן היא שבמקומות אחרים לא הצליחו להגיע אליהם. אותם נערים שנשרו מבתי הספר, סובלים מבעיות קשב וריכוז, בעיות משמעת ועוד. בבתי הספר יש מאות תלמידים והצוות לא תמיד מצליח להגיע אל כולם. כתוצאה מכך הם משלמים מחיר כבד".
אחד הסיפורים הקשים עליהם מספר אוהד הוא על נער צעיר שבזמן הקורונה נפל לסמים.
"אותו נער טופח על ידנו והיינו בטוחים שהוא בדרך הנכונה להצלחה. לצערנו משבר הקורונה פגע גם בו. אנחנו מצליחים 'להציל' הרבה נערים ונערות ובכדי שזה יקרה, אנחנו עובדים יחד עם מחלקת קידום נוער של העירייה. כל נער מלווה על ידי עובדת מטעם המחלקה שמסייעת לו. כאן בעמותה אנחנו מספקים להם חממה אך גם מציבים להם גבולות. למשל כשמישהו מאחר – הוא יודע שהוא לא יעבוד באותו היום. היתרון הוא שניתן גם ללמוד וגם לעבוד. הנערים מגיעים אלינו 4 פעמים בשבוע כשכל נער מקבל משכורת בסוף החודש. המשכורת מורכבת משכר בסיס ואחוזי מכירות – דבר שגורם להם לרצות להתמיד ולהגיע לכאן.
צפריר: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עירייה. בזמן הקורונה התמיכה שלהם בעמותה התמעטה. נשמח להמשך שיתוף פעולה מצדם".
כתבות קשורות
