איך זה יכול לקרות? משום שבהעברה בנקאית, השם שמקליד הלקוח בשדה "שם המוטב" אינו בהכרח מוצלב באופן שמונע את ההעברה במקרה שאינו תואם לשם בעל החשבון. פרטי החשבון הם שמנתבים את הכסף ליעדו.
במילים פשוטות: העובדה שעל מסך ההעברה כתבתם "עיריית כפר סבא" אינה כשלעצמה הוכחה שהחשבון שאליו אתם מעבירים כסף אכן שייך לעירייה.
וזה בדיוק הפער שעליו יכולה להתבסס הונאה.
ידעו שהם מחכים להיתר
כפי שפרסמנו, בני הזוג ממתינים תקופה ארוכה לקבלת היתר בנייה בכפר סבא. אישה שהציגה את עצמה בשם "מרסל" וכמי שפועלת לכאורה מטעם העירייה יצרה עמם קשר. לדבריהם, היא ידעה פרטים שהפכו את הפנייה לאמינה במיוחד: שהם נמצאים בהליך לקבלת היתר בנייה, שהם ממתינים לו זמן רב ושכבר שילמו היטל השבחה. בהמשך התבקשו לבצע שני תשלומים – אחד לכאורה עבור אגרות בנייה והשני עבור מפעל המים.
בני הזוג ביצעו את ההעברות. מבחינתם, הם משלמים לגופים ציבוריים מוכרים. אלא שבהמשך, כאשר ביקשו לקבל קבלה, התברר כי הכסף כלל לא הגיע לעירייה.
השם שכתבתם – לא בהכרח בעל החשבון
זו אולי הנקודה החשובה ביותר בפרשה. עבור לקוח מן השורה, השדה "שם המוטב" יוצר תחושה ברורה: אם כתבתי "עיריית כפר סבא", הבנק יודע שאני מעביר כסף לעיריית כפר סבא. אלא שלא בהכרח. שם המוטב שמקליד הלקוח יכול לשמש לזיהוי הפעולה מבחינתו, אך אין להסיק מעצם הופעתו על המסך כי הבנק אישר שזהו שמו של בעל החשבון המקבל.
לכן מתחזה אינו חייב בהכרח להחזיק חשבון שנקרא "עיריית כפר סבא". מספיק שיצליח לשכנע את הקורבן שמספר החשבון שמסר לו שייך לעירייה. הקורבן כבר יכתוב בעצמו "עיריית כפר סבא". והכסף? הוא ינותב לפי פרטי החשבון שהוזנו.
אבל לחשבון יש בעלים
ופה מתעוררת השאלה השנייה בפרשה.
הכסף לא נמסר במזומן ולא נעלם בתוך מעטפה. בוצעו העברות בנקאיות לחשבונות בנק. כלומר, קיימים מספרי חשבון, קיימים בנקים מקבלים וקיים מידע בנקאי על בעלי החשבונות. אין בכך כדי לומר שבעל החשבון הוא בהכרח האדם שביצע את ההונאה – עבריינים יכולים להשתמש בחשבונות של אחרים או להעביר כספים הלאה – אבל מדובר לכאורה בקצה חוט משמעותי לחקירה.
אלא שכאן מגיע החלק המפתיע במיוחד.
התלונה והסגירה – באותו יום
מסמך רשמי של משטרת ישראל שהגיע לידינו מאשר כי מדובר בתיק שנפתח בחשד לקבלת דבר במרמה. במסמך מופיע תאריך התלונה: 06.08.2026. ובהמשך נכתב במפורש: "התקבלה החלטה על סגירת התיק בתאריך 06/08/2026". כלומר, על פי המסמך המשטרתי עצמו, ההחלטה לסגור את התיק התקבלה באותו יום שבו הוגשה התלונה.
לדברי אביר קארה, שמלווה את בני הזוג והביא את הפרשה לידיעת הציבור, ההודעה על סגירת התיק התקבלה זמן קצר לאחר שבני הזוג יצאו מתחנת המשטרה.
קארה טוען כי מדובר בתיק שבו קיימים לכאורה קצות חוט ברורים – העברות בנקאיות, חשבונות ומספרי טלפון – ולכן הוא מתכוון לפעול יחד עם עורכי הדין גיא זומר ומיטל ויצמן לפתיחת התיק מחדש. השאלה המתבקשת כעת היא אילו פעולות חקירה בוצעו לפני קבלת ההחלטה: האם נבדקו בעלי החשבונות? האם נעשתה פנייה לבנקים? האם נבדקו מספרי הטלפון והאם נעשה ניסיון להתחקות אחר הכסף? בשלב זה אין בידינו מידע המאפשר לקבוע אילו בדיקות ביצעה המשטרה לפני סגירת התיק.
תפנית: בנק הפועלים החזיר כ־47 אלף שקל
ובתוך כל זה יש גם בשורה משמעותית לבני הזוג. לדברי קארה, בנק הפועלים השיב להם כ־47 אלף שקל מהכספים שהועברו במסגרת העוקץ. מדובר בחלק הארי של הסכום שאיבדו. לדברי קארה, יתרת הכסף הועברה לחשבון בבנק לאומי תחת שם המוטב "מפעל המים כפר סבא", ובשלב זה טרם הושבה לבני הזוג. עצם החזרת הכסף על ידי בנק הפועלים אינה מאפשרת לקבוע שהבנק קיבל אחריות משפטית למקרה, כל עוד לא ידוע מה הבסיס להחלטתו להשיב את הכספים. עם זאת, עבור בני הזוג מדובר בהתפתחות משמעותית ביותר.
עכשיו השאלות מופנות גם לבנקים
המקרה מעלה שאלה צרכנית רחבה הרבה יותר מהעוקץ הספציפי. אם אדם מקליד "עיריית כפר סבא" כמוטב, אך מספר החשבון שהוזן אינו שייך לעירייה – האם ניתן להתריע בפניו לפני ביצוע ההעברה?
האם קיימת התאמה בין השם שהלקוח מזין לבין שם בעל החשבון? ואם אין התאמה – מדוע הלקוח אינו מקבל בהכרח אזהרה שתגרום לו לעצור ולבדוק? עבור מי שמעביר כמה מאות שקלים זו שאלה חשובה. כאשר מדובר בעשרות אלפי שקלים, היא הופכת קריטית.
ועוד שאלה אחת עדיין פתוחה: מאיפה הגיע המידע?
גם אם יתרת הכסף תושב וגם אם תיק המשטרה ייפתח מחדש, תעלומה מרכזית אחת בפרשה עדיין דורשת תשובה.
כיצד ידעו המתחזים שבני הזוג ממתינים להיתר בנייה? כיצד ידעו, לטענתם, שכבר שילמו היטל השבחה? וכיצד הצליחו להגיע אליהם בדיוק בנקודה שבה דרישת תשלום נוספת יכולה הייתה להישמע הגיונית?
עיריית כפר סבא מסרה בעקבות הפרסום כי היא רואה בחומרה כל חשד להונאה או התחזות בשמה וכי בבדיקה שביצעה לא נמצאה דליפת מידע. העירייה הדגישה כי חקירת חשד להונאה נמצאת בסמכות משטרת ישראל וכי תשתף פעולה עם גורמי האכיפה ככל שתידרש. קארה מצדו פנה גם לעירייה בקריאה לסייע לבני הזוג, שממתינים לדבריו כבר כשלוש שנים להיתר הבנייה.
השורה שכל מי שמעביר כסף צריך לזכור
פרשת העוקץ בכפר סבא היא כבר לא רק סיפורם של בני זוג שאיבדו עשרות אלפי שקלים. היא חושפת פער שרבים מאיתנו כלל אינם מודעים אליו. השם שאתם מקלידים בשדה "שם המוטב" אינו בהכרח אישור שזהו בעל החשבון. כי אפשר לכתוב על המסך "עיריית כפר סבא". אבל בסופו של דבר, מספר החשבון הוא שמוביל את הכסף ליעדו.
ממשטרת ישראל התבקשה התייחסות לפעולות החקירה שבוצעו טרם ההחלטה על סגירת התיק. מבנק הפועלים ומבנק לאומי התבקשה התייחסות להעברות ולהשבת הכספים. התגובות יובאו עם קבלתן.
