בהובלת ד"ר ציפי הורניק-לוריא, נערך מחקר שנועד לנתח מגמות אלה ולזהות את הגורמים הסוציו-דמוגרפיים שתרמו לעלייה זו. הממצאים, שהוצגו בכנס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה, מדגישים את ההשפעה של לחץ בזמן מלחמה על בריאות הציבור.
רקע ומטרות המחקר
המחקר שנערך במרכז הרפואי מאיר נועד לנתח את ההשפעה של מלחמת חרב ברזל על צריכת תרופות מרשם בקרב מבוגרים בישראל. בהובלת ד"ר ציפי הורניק-לוריא וצוותה, המחקר התמקד בזיהוי מגמות בשימוש בנוגדי דיכאון, תרופות נגד חרדה, משככי כאבים נרקוטיים, וכדורי שינה. באמצעות בחינת נתוני המרשמים של 2,890,700 מבוטחי כללית בגילאי 18 ומעלה, המחקר ביקש להשוות דפוסי צריכת תרופות לפני ובמהלך ששת החודשים הראשונים של המלחמה. המטרה הייתה לספק תובנות לגבי האופן שבו המלחמה השפיעה על השימוש בתרופות, במיוחד באזורי מתח גבוה כמו עוטף עזה. הממצאים צפויים להנחות את מדיניות הבריאות והתערבויות לטיפול בהסתמכות המוגברת על תרופות אלה בתקופות של סכסוך.
מתודולוגיה
המחקר שנערך במרכז הרפואי מאיר כלל ניתוח מקיף של מגמות צריכת תרופות מרשם בקרב 2,890,700 מבוטחי כללית בני 18 ומעלה. החוקרים השוו נתונים משלוש תקופות נפרדות: שנתיים לפני מלחמת חרב ברזל, ששת החודשים שקדמו למלחמה, וששת החודשים הראשונים של המלחמה (אוקטובר-מרץ). ניתוח רטרוספקטיבי זה התמקד בארבע קטגוריות של תרופות: נוגדי דיכאון, תרופות נגד חרדה, משככי כאבים נרקוטיים, וכדורי שינה. הצוות, בהובלת ד"ר ציפי הורניק-לוריא, השתמש בנתונים מתוקננים כדי לזהות שינויים בדפוסי הצריכה, תוך התחשבות בגורמים סוציו-דמוגרפיים כמו גיל, מגדר ואזור מגורים.
ממצאים עיקריים
מגמות באוכלוסייה הכללית
המחקר חשף עלייה משמעותית בצריכת תרופות מרשם במהלך ששת החודשים הראשונים של מלחמת חרב הברזל. בקרב האוכלוסייה הכללית, הייתה עלייה של 50% ברכישת תרופות נוגדות חרדה ועלייה פי שלושה ברכישת משככי כאבים נרקוטיים. ממצאים אלה מדגישים שינוי משמעותי בצרכי בריאות הנפש וניהול הכאב בזמן מלחמה.
מגמות ספציפיות בעוטף עזה
בעוטף עזה, המגמות היו אף מובהקות יותר. האזור חווה עלייה של 200% ברכישת תרופות נוגדות חרדה ועלייה מדהימה של 250% במשככי כאבים נרקוטיים. בנוסף, הייתה עלייה של 25% בכדורי שינה ועלייה של 33% בתרופות נוגדות דיכאון. עלייה חדה זו מדגישה את הלחץ הנפשי והפיזי המוגבר שחוו תושבי אזור הסכסוך הזה.
דיון והשלכות
גורמי סיכון
המחקר זיהה מספר גורמי סיכון לעלייה בצריכת תרופות מרשם במהלך מלחמת חרב ברזל. מבוגרים (65+), תושבי עוטף עזה, ואלה החיים באזורי פריפריה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להגביר את השימוש בנוגדי דיכאון, תרופות נגד חרדה, ומשככי כאבים נרקוטיים. גם למגדר היה תפקיד, כאשר נשים הראו שיעורי צריכה גבוהים יותר. ראוי לציין כי המגזר היהודי הראה סיכון גבוה יותר לנוגדי דיכאון, תרופות נגד חרדה, וכדורי שינה, בעוד שהמגזר הערבי הראה סיכון גבוה יותר למשככי כאבים נרקוטיים.
המלצות
לאור ממצאים אלה, חשוב שקובעי מדיניות הבריאות יטפלו בעלייה בתלות בתרופות מרשם, במיוחד במשככי כאבים נרקוטיים, כדי למנוע התמכרות. התערבויות מיידיות עשויות לכלול הגדלת שירותי תמיכה בבריאות הנפש והבטחת גישה לטיפולים חלופיים לתושבים באזורי סיכון גבוה, כמו עוטף עזה. מומלץ גם לערוך מחקרי המשך כדי לעקוב אחר ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על השימוש בתרופות ולפתח אסטרטגיות למיתון השפעות אלה.
