טל ברמן, יו"ר הנהגת הורים של בית ספר ברנר, מספר על ההתמודדות עם הקורונה בכל מה שקשור לילדיו ולמערכת החינוך בעיר כפר סבא. לדבריו, המענה לקורונה בתחום החינוך, הוא גיוס גננות, סייעות ומורים נוספים שייסעו לילדים שנמצאים בבידוד ויחליפו מורים שנכנסים לבידוד
טל: "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת. קשה להאשים גורם מסוים היות ועל הנהלים אחראיים מערכת החינוך, העירייה, ומשרד הבריאות. מאז שפרצה הקורונה, הילדים שלנו ישבו בבית, חוו בדידות ובקושי למדו. עברו שנתיים מאז פרוץ המגיפה ואנחנו ההורים מרגישים שלא נעשה שינוי ממשי".
כשטל מדבר על שינוי הוא מתכוון לגיוס כמה שיותר מורים, גננות וסייעות למערכת כדי שבזמן שמורים נכנסים לבידוד – יהיה מי שיחליף אותם. "חשוב לנו שהצוות יצור קשר עם הילדים שנמצאים בבידוד – דבר שלא תמיד קורה בשל המחסור במורים והעומס עליהם. ברגע שהצוות יגדל – זה יוכל לקרות".
כיצד הנהגת ההורים של בית הספר מנסה לשנות את פני הדברים?
"לי יש שני ילדים ואני רואה איך הקורונה משפיעה עליהם. בזמן הבידודים, אני והורים נוספים מהנהגת ההורים, יזמנו מפגשי זום לכל ילדי בית הספר. ארגנו הורים שהם ציירים, אומנים, מדענים , ומורים ליוגה שערכו מפגשי זום עם ילדי בית הספר. זו הייתה יוזמה מבורכת".
מה קורה כרגע מבחינת מערכת החינוך בעיר ומה אתה חושב על הטענה של המורים שהם הפכו לבשר תותחים של המערכת. לפי המתווה החדש, תלמידים שנחשפו לחולה מאומת אינם נדרשים להיכנס לבידוד, בכפוף לביצוע שתי בדיקות אנטיגן ביתיות ביום ראשון וביום רביעי .
" לגבי המורים – אני מאמין להם. ישנם הרבה מורים מבוגרים בעלי מחלות רקע שנמצאים בסיכון לסיבוכי הקורונה. הם גם מסכנים וכמו שטענתי צריך לשכפל את כוח האדם ולהגדיל את התקנים כדי אפשר לנו לכולנו לעבור את התקופה הקשה וההזויה הזו. כרגע בעירייה החלו ביוזמות כמו 'עידוד לבידוד' למען ילדי העיר וסדנאות ופעילויות לכלל התושבים. כל מה שאנחנו התושבים וההורים רוצים הוא לצאת בראים ושפויים מהתקופה הזו".
בתחילת השנה הובילו טל והנהגת ההורים של בית ספר ברנר מאבק ציבורי במטרה למנוע איחוד כיתות "יש דברים שצריך להילחם עליהם. זה לא פשוט להילחם. אתה מתייאש הרבה פעמים בדרך, אתה חושב שאין סיכוי, ובכל זאת אתה ממשיך להילחם. עוזרים לך חברים, עוזרות לך נקודות בדרך שנותנות אנרגיה. לפעמים פוגעים בך מי שחשבת שהם חברים או מורידות לך נקודות שמורידות אנרגיה. אבל כשזה מצליח, אין כמו לנצח.
משפחה גאה בכפר סבא
טל ברמן, נשוי לאיתי סגל, שניהם הורים לעלמה וליבי ומתגוררים בעיר כפר סבא. טל ואיתי הם הורים גאים בכל מובן המילה ותורמים רבות למען הקהילה בעיר וגם למען הקהילה הגאה בעיר.
"אני חייב לציין את עיריית כפר סבא לטובה בכל הנוגע ליחס שלה לקהילה הגאה. אנחנו מרגישים כאן מוגנים, שווים ולא שקופים. "אני חייב לציין את עיריית כפר סבא לטובה בכל הנוגע ליחס שלה לקהילה הגאה. אנחנו מרגישים כאן מוגנים, שווים ולא שקופים. בעירייה מינו רכזת – שיר חכמון שאחראית על מחלקת קהילות מגוונות העירייה שמסייעת לנו ביוזמות של פעילויות מדהימות. הקמנו מתחם שנקרא 'בית גאה' שם אנחנו מקיימים את הפעילויות שלנו, שיחות מפגשים ומתכוננים למצעד הגאווה בכל שנה".
טל ואיתי שקעקעו על גופם את שמות ילדיהם מספרים שהקעקוע הוא כמו סימני מתיחה של אישה שילדה. הוא מבטא את הביטוי "בעצב תלדי בנים", או במקרה של טל ואיתי "בכסף תלדו בנים".
"היה קשה מאוד להביא ילדים לעולם", אומר טל. "פונדקאות בארץ היא רק לגברים סטרייטים, אז היינו חייבים לטוס להודו ומקסיקו. זה עלה הרבה כסף והרבה אנרגיות. זו אחת הסיבות שהיה לנו חשוב לצעוד במצעד הגאווה שהתקיים בכפר סבא".
איך הכרתם?
טל: "הכרנו באתר היכרויות. שנינו גרנו אז בתל אביב, שם הסצנה הגאה הרבה יותר מפותחת מכפר סבא".
איתי, מה גרם לך להתאהב בטל?
"חזרנו מבילוי לילי וירדנו על המבורגר עסיסי. כך בשעות הקטנות של הלילה, בלי לדפוק חשבון לקלוריות. רוב החברים שלי סופרים כמה עלו, כמה ירדו. גבר שנהנה מהמבורגר מושחת וקינוח זה הגבר שלי".
אז ידעת מההתחלה שזו אהבת חייך?
"ברור. בדייט הראשון הודעתי לטל שאני רוצה ילדים. בדייט השני הודעתי לו שאנחנו מתחתנים והוא לא ברח".
איך הגיבו ההורים ליציאה שלכם מהארון? ולזוגיות שלכם?
איתי: "אני יצאתי מהארון בגיל 16 וחצי. סוף כיתה י"א. הייתי בן יחיד והומו בכפר סבא. שאלה ראשונה של אמא שלי, אחרי שהיא נרגעה מכל הבכי, הייתה 'מה יגידו השכנים?' אני בשיא התמימות אמרתי: 'יש כאן 8 קומות, 32 דיירים. שבוע אנחנו מכסים את כולם'. היא לא צחקה. הייתה תקופה ארוכה ולא קלה, עבורם ועבורי. ההורים שלי התאהבו בטל מייד. כשאמרנו להם שאנחנו רוצים להביא ילדים לעולם הם קיבלו את זה באהבה ואפילו בטון של 'מה חיכיתם כל כך הרבה'".
טל: "אני יצאתי מהארון בגיל 30. אמא שלי אמרה שהיא לא הופתעה. היא חשבה שאני גיי, אבל לא העזה לשאול אותי. החוזקה הגדולה של המשפחה שלי היא שקיבלו את כל הילדים בצורה יפה ולא חשוב מה עשו. אני חושב שככה זה צריך להיות ואין שום סיבה להתבייש בזה כי כמו שראינו בצילומים של ערוץ הופ – אנחנו משפחה כמו כל המשפחות".
