ברזיל בכפר סבא – האהבה מנצחת

כמה פעמים אתם שומעים על סיפור אהבה כל כך לא צפוי כמו של עומר יואל ומרסלה יואל קוחאה? (שניהם בני 33 מכפר סבא).

עומר נתן למרסלה הוראות על תזונה וחיזוק הגוף במסגרת עבודתו כמאמן הכושר של נשות הפועל כפר סבא בכדורעף, ומרסלה, שהגיעה כשחקנית חיזוק מברזיל, החזירה בהנחתה היישר לתוך הלב. זה הסתיים בחתונה ובדאבל מרשים.

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

מתי התחלתם להרגיש שיש משהו ביניכם ומתי הבנתם שאתה רוצים למסד את הקשר?
עומר: כשראיתי את מרסלה בפעם הראשונה בחדר הכושר ידעתי שאני רוצה להיות איתה, לא יודע אם ברגע הזה ידעתי שנתחתן, אבל מהרגע הראשון הרגשתי שזה יכול ללכת למקום כזה מבחינתי. היה לה בן זוג באותה תקופה והוא אפילו בה איתה לארץ, אז לקח קצת זמן ואז התחברנו.


מרסלה: לא היינו ביחד בשנה הראשונה אבל כשחזרתי לשנה השנייה שלי בישראל התחלנו להתראות כל יום בחדר כושר ולדבר יותר והחיבור שלנו ברגעים האלה גרם לי לפתח לעומר רגשות חזקים ולחשוב שזה כן יכול ללכת לקשר שאפשר למסד אותו בהמשך, וכך אכן קרה.

יש מקומות שבהם האהבה נתקעת בגלל דעות קדומות והגדרות דת, איך המשפחות שלכם קיבלו את העובדה שאתם מרקעים שונים?
מרסלה: להורים שלי לא היה אכפת שעומר לא מברזיל ושהוא יהודי, אם אני שמחה ומאושרת אז גם הם. 
עומר: גם להורים שלי לא ממש אכפת מנושא של דת או מדינה, בסופו של דבר חשוב להם שאני אהיה מאושר ומי מרסלה כבן אדם וכל השאר לא משנה.

איך הצלחתם להתחבר לעולם אחר באמצע החיים ולהשתלב במנטליות שונה?
עומר: האמת שברזיל מדינה מדהימה! האנשים מאוד נחמדים ודיי דומים לנו בטמפרמנט ובאופי החם. הדבר היחיד שהייתי חייב להסתגל אליו בביקורים שלי וגם בקשר עם המשפחה והחברים של מרסלה זה השפה, אנגלית לא נפוצה בברזיל כמו בישראל, לכן הייתי חייב לשרוד וללמוד את השפה מהר, לפחות לרמה של תקשורת בסיסית. לגבי המנטליות, יש רגעים שזה שונה ויוצר אצלנו עניינים, אבל לא משהו בלתי פתיר.


היו קטעים מצחיקים כמו זה שבברזיל, גם שאתה בן 30 ואתה רוצה להיות בן זוג רציני של מישהי, אתה צריך ״להציע לה חברות״ ולא עשיתי את זה מכיתה ו׳ אז זה היה קצת מצחיק.
בכל הקשור לספור, התרבות שלהם מדהימה. התשוקה שלהם לספורט גם באופן חובבני ובטח בספורט המקצועני היא ראויה להערצה! הם לא מדינה עשירה, אבל בהחלט עשירה בגישה מדהימה לספורט, השקעה והצלחה.


מרסלה: התחברתי טוב מאוד לישראלים, החום של האנשים דומה לברזיל אז זה היה קל יותר. קצת התקשתי בהתחלה עם תרבות הספורט, הייתי רגילה למשהו אחר כל החיים שלי ובישראל המקצוענות קצת שונה, אבל מתרגלים לזה עם הזמן.

אחרי כל הרומנטיקה צריך לזכור ששניהם חלק מצוות שצריך להביא הישגים ושניהם סיימו עונה מדהימה. עומר שימש כמאמן הכושר של קבוצת הכדורעף של מכבי ת"א גברים והפועל כפר סבא נשים וזכה בכל התארים, כשבכפר סבא הוא שיתף פעולה עם אשתו. בדרך הייתה גם קורונה שעצרה לא פעם את רצף האימונים והקשתה על ההתארגנות.


עומר: מבחינת הצלחות ותארים הייתה לי עונה מאוד מוצלחת, הייתי חלק מזכיה בדאבל של קבוצת הנשים של הפועל כפר סבא וחלק מזכיה בדאבל של קבוצת הגברים של מכבי תל אביב. אין דבר יותר מתוק וכיף בספורט תחרותי להגיע לסוף עונה ולזכות בתארים, זה סיפוק אדיר. עם זאת, אנשים רואים רק את הסוף, אבל עד הרגע הזו היו המון רגעים לא פשוטים בדרך.


עבודה של מאמן כושר לעולם לא מסתכמת באימון, האימון עצמו הוא ביצוע של עבודה רבה של תכנון, חשיבה מוקדמת, חקירה מתמדת של נושאים שונים, יצירת מערכת יחסים עם השחקנים שאתה עובד איתם, הכל קורה תוך כדי תנועה, מבחינתי וזה משהו שתמיד הנחה אותי חשוב לי שהשחקנים והשחקניות שלי ירגישו ויבינו שקודם כל אני מכבד אותם כבני אדם ואני תמיד אתן את כל כולי למענם ולמען הצלחתם – ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלי בסופו של דבר.


מרסלה: ההרגשה של לזכות בדאבל השנה הייתה מתוקה מאוד, זו פעם ראשונה שלקחתי דאבל בעונה אחת. זכיתי בתארים גם בברזיל, ספרד, קרואטיה, אבל זו פעם ראשונה של דאבל וזה מאוד מספק. בסופו של דבר כספורטאית מקצוענית המטרה שלי היא תמיד לזכות בתארים ולהשיג הצלחות עבור הקבוצה שאני משחקת בה ושכזה קורה זה הרגשה מדהימה.


מבחינת הקורונה היה קשה, היו רגעים שלא ידענו מתי נתאמן, מתי נשחק, אם בכלל, וזה היה מאוד מתסכל, אבל הקבוצה עדיין עבדה קשה בחדר הכושר ושמרה על חדות ולא שכחנו לרגע שהמטרה היא לזכות בתארים. אני שמחה שבאמת הצלחנו בסוף למרות כל הקשיים. אני חייבת לציין שכל ההישגים האלו לא היו מתממשים בלי המחויבות וההתמדה של כל החברות שלי לקבוצה, של המאמנים ושל כל המועדון והעומדים בראשו. ההצלחה הזו היא של כולנו ביחד.


עומר: אין ספק שהעבודה בשנת הקורונה הזו הייתה מאתגרת מהרגיל, מעבר לאתגר בחיים, בספורט זה באמת סיפור לא קל. ספורטאי צריך רצף, וודאות, לדעת מתי הוא מתאמן או משחק ומתי הוא נח.
אני, כמאמן, חייב כדי לתכנן הכל בצורה מדוקדקת ולדעת כמה שיותר פרטים. בשנת הקורונה וודאות לא הייתה קיימת ולא באמת ידענו מה יוליד יום, ולכן העבודה הייתה הרבה יותר קשה.


מבחינתי, ברמת תכנון העומסים, התקדמות בעבודה והכנה מיטבית לתקופות הקריטיות של העונה, הייתי צריך לשבור את הראש הרבה, לעשות התאמות, לתעדף דברים שבמצב רגיל לא הייתי צריך, והכי חשוב תמיד לחשוב מה הכי נכון לספורטאים שלי כדי לשמור עליהם בריאים ולהביא אותם במוכנות שיא, למרות הסיטואציה שנקלענו אליה.
היה קשה מאוד אבל אני אוהב אתגרים ואני מאמין שכדי להשתפר ולהתקדם צריך לצאת מאזור הנוחות ולהיות באזורים לא מוכרים, אז אני מסתכל על הצד החיובי ואני חושב שבהמון אספקטים התקדמתי כמאמן ורכשתי עוד כלים להתמודד בהמשך הקריירה שלי.

אתה עובד גם במכון ווינגייט צמוד לדור הבא של הכדורעף הישראלי.
אני עובד באקדמיה למצוינות בווינגייט עם ספורטאי וספורטאיות העתיד של הכדורעף הישראלי ותמיד אני אומר להם שהמטרה שלי היא קודם כל לעזור להם להיות בני אדם טובים יותר, אח"כ ספורטאים טובים עם הרגלים וחשיבה מקצוענית, ועל בסיס הפירמידה הזו אפשר לבנות את השאר. אני מאמין בזה וחושב שאם כמאמן אני אצליח לגרום לחניכים שלי לבטוח בי ובתהליך, התוצאות יהיו יותר טובות.


העבודה עם צעירים וצעירות בגילאי 14-18 היא מאתגרת ואני נהנה מכל רגע. אני מסופק מכיוון שמדובר בבנים ובנות שוויתרו על חיי חברה, חיים בתנאי פנימייה, מתאמנים פעמיים ביום, הכל בשביל להיות הכי טובים בתחומם ועל זה אני מעריך אותם מאוד. כל שנשאר לי לעשות זה לבוא כל יום ולתת להם את הטוב ביותר שלי כדי לעזור להם להתקדם. להיות חלק במסע של הספורטאים האלה מביא לי המון סיפוק. לראות שחקן או שחקנית שעבדתי איתם בגיל צעיר מגיעים להישגים זה רגע מדהים עבורי, אני באמת מחובר לזה וגם מרגיש אחריות גדולה להיות חלק משפיע מהחיים והקריירה של הצעירים וצעירות האלו.


אני עובד עם הנבחרות הצעירות של כדורעף הנשים והנבחרת הבוגרת של הנשים ואנחנו בקיץ עמוס עם אימונים וטורנירים שונים. יש סוג של חילופי דורות כרגע בנבחרת, וזה מאוד משמח אותי שיש לי את הזכות להיות חלק מההתקדמות האישית שלהן בנבחרת וההתקדמות בכלל כנבחרת ישראל. אומנם הבנות צעירות ובתחילת דרכם אבל אין לי ספק שהנבחרת הזו עוד תגיע להישגים כי אני מאמין בהן כשחקניות, ולא פחות כנשים חזקות עם אופי ומנטליות שעם הזמן יביאו אותן להישגים.


אני גם עובד באופן אישי עם שחקנים מהכדורגל, כדורעף וכדורסל בעיקר. אני נהנה לעבוד עם שחקן שמגיע אלי ומחליט שהוא רוצה להשקיע בעצמו כדי להתקדם, מבחינתי זו מחויבות מקצוענית ואני נותן להם את כל כולי כדי לעזור להם להתקדם בתהליך ההתפתחות שלהם.

 


מה צריך לעשות כדי להעלות את רמת הכדורעף בארץ?
מרסלה: לגבי הכדורעף בישראל, אני חושבת שיש הרבה אנשים שאוהבים כדורעף בישראל ורוצים לראות אותו מתקדם. כמישהי שגדלה וחונכה במדינה שכדורעף הוא רק שני לכדורגל, שבברזיל נחשב ברמה של דת, אני יכולה להגיד שגם בברזיל זה לא קרה בין לילה.


צריך לגרום לענף להיות יותר פופולרי, דרך הילדים, דרך משפחות ודרך חשיפה. אני נחשפתי לכדורעף מגיל צעיר ומשם המסגרת רק הלכה ונהייתה יותר מקצוענית ורצינית. חשוב שמגיל צעיר יעבדו נכון עם הילדים והנוער, יתנו להם יסודות טכניים, יסודות של הבנת המשחק, עבודה פיזית ויקנו להם את אהבת המשחק.


אני חושבת שאחד הדברים שהכי מאפיינים את הספורט הברזילאי, ואני מרגישה שלפעמים זה קצת חסר פה, זה התחרותיות והתשוקה לנצח בכל מצב. אני חושבת שצריך להתחיל להטמיע את הווינריות מגיל צעיר, אמנם בצורה פחות אגרסיבית כמובן ואח"כ ככל שמתקדמים יותר ויותר.


חשוב מאוד שספורטאי שעולה לאימון או למשחק, ירצה לנצח בכל ליבו וחשוב שתהיה לו התשוקה הזו לניצחון, כך שיהיה מוכן להקריב מעצמו, אם זה בהשקעה באימונים, בתזונה נכונה, עבודה בחדר כושר ועוד.
אני לא חושבת שתשוקה ורצון לנצח היא משהו שנולדים איתו, אלא משהו שנבנה, וחשוב שיבנה בגיל צעיר ויתפתח עם הזמן. לדעתי אם מכוונים לספורט מקצועני והישגים, זה המפתח החשוב ביותר.

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן