משפחת קדוש ריגשה את כפר סבא ואת המדינה כולה בשנת 2008, עת יצאה לקרב על חייה של הבת הצעירה עמית שחלתה בסרטן. יובל, אב המשפחה, "הפך עולמות" בלשון העם ולא הסכים לוותר, עד שביחד הם ניצחו את המחלה. נפגשנו איתו בכובעו כיו"ר הנהגת ההורים העירונית, לשיחה לרגל סיום שנת הלימודים, בה הוא מספר בגילוי לב על קשיי ההתנהלות ומשבר האמון שנוצר בין הנהגת ההורים להנהלת העירייה בשנת הקורונה. החל מהיערכות לפתיחת שנת הלימודים, דרך הוספת ימי לימוד בשבוע, פתיחת בית הספר החדש בשכונה הירוקה וכן פרשת הסככות הסולאריות שמסעירה את העיר עד היום.
מלחמה על החיים
קדוש (51) נשוי לנעמי ואב לשלושה ילדים, עומר (20) עמית שהתגייסה בשבוע שעבר לצה"ל ועידו (9). נולד בשיכון עליה ומכיר את מערכת החינוך הכפר סבאית על בוריה. בילדותו למד בבית הספר היסודי שפעל בשכונת עלייה, בהמשך בבית הספר בן גוריון, בחטיבת הביניים אלון ובתיכון אורט שפירא.
את שירותו הצבאי העביר בחטיבת גבעתי, שם גם משרת בנו עומר שהלך בדרכו. לאחר שירותו הצבאי הצטרף לעסק המשפחתי שהפעיל אביו, "מסגריית קדוש" המיתולוגית בעיר. "אני לא חושב שיש חתיכת ברזל בעיר שלא עברה דרך ידיו של אבא שלי," הוא אומר בגאווה. "אבי נפטר לפני למעלה מ – 20 שנים, שני הורי למעשה נפטרו בגיל מאוד צעיר ועם פטירתם, סגרנו את העסק וכל אחד יצא לדרכו. אני עסקתי כמנהל שיווק של אחת מחברות הפלדה הגדולות בארץ, עד שנת 2008, אז ביום בהיר אחד החיים שלנו התהפכו מקצה לקצה. חודש לאחר שבתנו עמית החלה את הלימודים בכיתה א', התבשרנו שחלתה בסרטן הדם, לוקמיה מאוד קשה, אלימה ותוקפנית והחיים שלנו קיבלו תפנית של 180 מעלות."
"כל מה שהיה חשוב בחיים עד אותו הרגע בעצם זז הצידה ויצאנו לחיים חדשים," הוא אומר, "המאבק להחלמתה של עמית היה לא פשוט. בשלב מסוים התבשרנו שהיא חייבת לעבור השתלת מוח עצם ולמעשה קיבלנו את החותמת שיש לנו ילדה כל כך מיוחדת, הכי מיוחדת בעולם ולא נמצאה לה תרומה מתאימה. החלטנו לעשות מעשה, לא לשבת ולבכות על מר גורלנו ויצאנו לקמפיין בשיתוף עמותת "עזר מציון" שמטרתו הייתה לבדוק את כל תושבי מדינת ישראל מדן ועד אילת, עד שנמצא את הדגימה שתיתן לילדה הזאת את הסיכוי לחיות."
הסתכלת על זה כאתגר בלתי אפשרי?
"זה היה בלתי אפשרי. אף אחד לא נתן לזה סיכוי אבל אני תמיד אומר, גם בהרצאות שלי – גם אם קיים סיכוי של אחוז אחד, זה מאה אחוזים בשבילי. כשיצאנו לקמפיין בא אליי מישהו ואמר לי שמע, מה הסיכוי סטטיסטית, שאם לא מצאת דגימה במעל 385,000 בדיקות שהיו קיימות לפני הקמפיין, מה הסיכוי שתמצא את הדגימה המתאימה בעוד 40,000 דגימות שתגייס באותו יום? אני מבין מאוד את הנקודה שלו והיא גם הגיונית, אבל שוב מבחינתי – גם סיכוי של אחוז אחד, הוא מאה אחוזים שלנו."
"יצאנו לקמפיין שהפך למעשה לקמפיין הגדול בהיסטוריה העולמית, אספנו 82,643 דגימות דם, פי שתיים מהשיא העולמי וגם זה, רק כי קרסנו בשעה 14:30 ולא יכולנו לעמוד בעומס הדגימות. במקביל גייסנו 16 מיליון שקלים מטוב ליבו של הציבור והמבצע הזה למעשה היה חגיגה של קהילה. במבצע היו מעורבים 13,000 מתנדבות ומתנדבים והיה ממש מטורף אבל לצערנו הוא לא עזר לעמית. הוא עזר להמון אחרים, כמעט 300 חולים אחרים מצאו תרומה באמצעות הקמפיין ואנחנו נסענו לניתוח תרומת מוח עצם בארצות הברית. חזרנו עם ילדה בריאה ברוך השם והנה, היא התגייסה לצה"ל כחיילת מן המניין."
"מאז החלטתי לשנות גם את החיים שלי. לא חזרתי לעולם המכירות וה"קריירה" והחלטתי להקדיש את העשייה בחיים שלי לקהילה. הצטרפתי ל"עזר מציון" ובמשך כשבע שנים ניהלתי את הצד המסחרי של מאגר מח העצם, כל מה שקשור לגיוס כספים, קמפיינים מיוחדים וזה הישג בעיניי – לפני הקמפיין של עמית היו לעמותה 380,000 דגימות והיום יש לנו מעל מיליון שזו עשייה מטורפת."
נותנים לקהילה ומקבלים בחזרה
"במהלך הפעילות בעמותה התחלתי להרצות על הסיפור שלנו, כתבתי ספר שנקרא "תאי אב", שכיכב 3 פעמים כרב מכר וגם אותו למעשה הוצאתי בצורה עצמאית, בלי הוצאות לאור. אחת ההרצאות המרכזיות שלי מדברת על חשיבות הנתינה בקהילה, היא מיועדת בעיקר לבני נוער ועוסקת בעוצמה של הקהילה. הכוח שלה לשנות דברים, לא להיכנע לתכתיבים ולעשות שינויים. אני מקדיש את רוב זמני בהנהגות ההורים, מזה כ – 18 שנה חבר בנהגות ההורים השונות ואפשר לומר מוותיקי החברים אבל אף פעם לא נדבקתי לתפקיד, כל פעם שנתיים שלוש בתפקיד אחר."
"החינוך לנתינה אצלי מגיע מהבית ואבא שלי תמיד לימד אותי שנתינה זו דרך חיים, כשאתה נותן ומעורב בקהילה, תמיד יש אור מסביבך," אומר קדוש, "כלומר מי שתורם לסביבה בה הוא חי, ברגע שהוא יצטרך הוא יראה את האור בעזרתה. זאת הייתה הילדות שלי וכך התנדבתי בעמותות בקהילה ובהמשך התגייסתי לקרבי, שירתי כלוחם, כמפקד ובהמשך התנדבתי למשטרה והייתי מעמודי התווך בהקמת סיירת הורים עירונית בזמנו.
כשהבן שלי עומר עלה לגן עירייה, ראיתי בעצם שהיו כל מיני בעיות עם יול"א בעיקר. ניגשתי ליו"ר הנהגת ההורים בזמנו, סיגל קוצ'מן שהסבירה לי שאין וועד גנים בעיר והחלטתי שאם אין, אני מקים כזה. עברתי בין הגנים והקמתי את הוועד שזכה להכרה בהנהגת ההורים. מנכ"ל העירייה בזמנו היה אייל יוניאן וראש העירייה יהודה בן חמו ואכן שיתפנו פעולה והיה בסדר גמור.
השגות על התנהלות העירייה במשבר הקורונה
"לפני שנתיים היה שבר גדול מאוד בהנהגת ההורים בכפר סבא, המון מריבות וחילוקי דעות. אני הייתי בזמנו יו"ר הנהגת הורים בתיכון הרצוג והבנתי שאולי זה הזמן שלי לחזור להנהגת הורים עירונית בתפקיד יושב הראש ולנסות להוציא את הספינה מהמקום שהיא נתקעה בו. נבחרתי לתפקיד ורצה הגורל שמתוך השנתיים האלה אנחנו כמעט שנה וחצי בתוך הקורונה," אומר קדוש, "התחלתי את התפקיד בסוף נובמבר 2019 ומיד החלה הקורונה, במקביל לאסון אישי שעברתי כשאיבדתי את אחי משה בתאונת דרכים, הכל בא לי ביחד והקורונה למעשה טלטלה את כולם.
אף אחד לא ידע איך להתנהל והכל הפך כאוס אחד גדול. מערכת החינוך בכפר סבא הייתה גם היא בשבר נוראי. מנהל אגף החינוך התמנה במקום אורלי פורמן שעזבה, מנהל החינוך העל יסודי התפטר, הייתה תחלופה גבוהה והניהול היה לא קל. לצד קשיים של אגף עם בעיות כוח אדם ניהולי, גם הקורונה טרפה את הקלפים."
"אני מודה, כהנהגת הורים לא פעם ולא פעמיים החלקנו המון דברים שלא היינו אמורים להחליק," הוא אומר, "הנהגת הורים הרבה פעמים נתפסת כגוף שבא לבקר, וזה נכון אבל לא רק. יש פה משולש שווה צלעות – ילדים, הורים ומערכת. היו לנו המון השגות על התנהלות העיר במשבר הקורונה. ציפינו שעיר שמתיימרת להיות מובילה בחינוך, זו שעתה להראות שהיא גדולה גם במעשים ולא רק בדיבורים ויכולה להכניס את הידיים לכיסים לטובת החינוך. לדוגמה, אם משרד החינוך נותן מתווה של יומיים לימודים בשבוע אז ציפיתי שבכפר סבא יהיו 4 ימי לימוד בשבוע."
"גם בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים הנוכחית. היה את כל תקופת הקיץ להתארגן, לגייס צוותי חינוך וזה לא קרה. לצערנו גם התקבלנו החלטות בצורה חד צדדית, לא בשיתוף ההורים אלא בהודעה – יום לפני פתיחת שנת הלימודים מודיעים לנו שמורידים סייעת בגני הילדים משלוש לשתיים.
מודיעים לך שהחברה לתרבות ופנאי החליטה באופן גורף על מחיר לצהרונים, מישהו שאל אותנו? התייעץ? כמה חוגים אנחנו רוצים? כמה שעות פעילות? ובסוף, מה קורה? מגיעים לפגישה עם ראש העיר, הוא מקשיב ומשנה דברים וחשוב לציין, אין לי שום מחשבה שראש העיר או מישהו באגף החינוך רוצה שיהיה רע לילדים בכפר סבא, ייאמר לזכותו של ראש העיר שהוא היה הרבה פעמים הקול השפוי. אני גם מבין שיש אילוצים כלכליים אבל אני טוען שחינוך ילדינו זה לא עסק כלכלי והוא עומד לפני הכל."
בעירייה ניהלו אתכם שיח בנושא?
"היה סוג של שיח," הוא אומר, "אבל אחת הבעיות המרכזיות שנוצרו לנו זו מערכת יחסים לא טובה עם הנהלת העירייה, שנבעה מסוג של פרשנות לקויה של תפקיד הנהגת ההורים. לצערי, הנהלת העירייה ראתה בביקורת של הנהגת ההורים פגיעה ולא ראתה את הצד האחר, שבו אנחנו למעשה מתווכים בין העירייה להורים. הייתה למשל התארגנות הורים, שהקימו חמ"ל חינוך עם מאות משתתפים שלכאורה ביקשו לשבות כי "הנהגת ההורים לא עושה כלום".
הם תכננו הפגנה מול העירייה ואני למעשה מנעתי את השביתה הזאת. ישבתי עם ראשי המחאה עד לפנות בוקר בתחנת הדלק בעיר והסברתי את החשיבות של הידברות והעירייה כאמור לא רואה את זה, שהתפקיד שלנו הוא גם לקשר בין הצדדים. אם הם היו משתפי פעולה אמיתיים, לא רק בדיבורים אלא בעשייה, הם יכלו להשתמש בנו. אבל מערכת היחסים לא טובה. הנהלת העירייה רואה בביקורת דבר מאיים וחבל."
משבר אמון בין הנהגת ההורים להנהלת העירייה
אין ספק שקדוש שוקל את המילים כיוון שהוא עדיין נמצא בתפקיד ומשתדל לומר את הדברים כהווייתם ומבלי להתלהם, אך ליבו כך נראה, מלא אל מול התנהלות העירייה. "הנהלת העירייה עשתה דברים "פחות טובים" כמו התערבות בתוך מרקם ההנהגות, ניסיון לגרום לאנשים שלא להיות בהנהגה, כולל הדרה," הוא אומר, "הוראה של ראש העירייה בזמנו שמספר הורים לא יכולים לכהן בהנהגה לדוגמה, הסברתי שזה גוף דמוקרטי וההורים נבחרים בהליך מסודר, יש הנהגת כיתה, יש הנהגת בית ספר והנהגת וועד הורים, כולם נבחרים בהליך דמוקרטי בדיוק כמו שנבחר ראש עירייה ואי אפשר לשנות את זה. אני יכול להבין את הכעס שלכאורה הורים בהנהגה היו מעורבים בעשייה פוליטית בעיר, אבל אני לא יכול למנוע פעילות בזמנו החופשית של חבר הנהגת הורים."
"התחלנו את השנה עם המון סימני שאלה בגלל הקורונה ומצאנו שאנחנו במשבר אמון מול העירייה, כשהשבר הגדול הגיע עם פרשת הסככות הסולריות," אומר קדוש.
למה, כי לא אמרו לכם את האמת?
"כי לא אמרו לנו, כלום," הוא אומר, "כל מה שקרה בנושא זה להכות חטא על פשע. אני לא נכנס למי יזם, איך עשו ומי, יש היתרי בניה או אין – זה לא שלי. אבל קרה פה מקרה. כשהסככה בצפון קרסה צפיתי בחדשות והבנתי שהחברה הכלכלית בונה בעיר סככות כאלה. בשעה 21:00 שלחתי הודעה לראש העיר וביקשתי לסגור את המגרשים בכל בתי הספר עד שנבדוק מה שקורה שם. למחרת אכן הוא הוציא הודעה שכל המגרשים נסגרים עד לבדיקה, אבל מרגע זה ואילך קרה משהו שהוא לא נכון."
"הוא מינה את מהנדסת העיר שתבדוק את הנושא, מה שבעיניי נראה מוזר ולכן ביקשתי גם בודק חיצוני. בהמשך יצאה הודעה של העירייה שהכל תקין והמגרשים פתוחים לציבור, העלו דו"ח לאתר השקיפות וציינו שהכל תקין, אבל החליטו לעשות כמה תיקונים ליתר ביטחון וזהו, שם נגמר הקשר שלנו עם העירייה ואז סגרו ופתחו, ובהמשך הורידו את הדוחות מהרשת והקונסטרוקטור טען שביצחק שדה הסככה מסוכנת, אבל רגע, אמרתם שהכל תקין, לא?"
לא היה פרוייקטור לנושא?
"שום דבר ומאז רב הנסתר על הגלוי. פניתי אל מהנדסת העירייה וביקשתי לקבל סקירה של המצב ורק אחרי ש"ניג'סתי" לה היא כותבת לי שהיא מבקשת שלא אפנה אליה אלא להנהלת העיר. במילים אחרות, "אתה מטריד אותי". אבל את מהנדסת העיר ואת חלק מהנהלת העירייה ויותר מזה, במקום בריא, אדם שמינו אותו לבדוק את הנושא הוא שאמון על העברת המידע למי שמייצג את ההורים והתלמידים, לא?"
"ככל שנכנסנו לעובי הקורה הבנו שיש תיקון לא נכון והסככות בוא נאמר, כבר לא נראות כמו סככות. אף אחד לא משתף אותך בכלום, מה שמעיב על כל מערכת היחסים ושוב, אני לא חושב שמישהו רוצה שילדים יפגעו מהסככות האלה ומבין שזו השקעה כלכלית, אבל אולי צריך לעצור רגע? אנחנו מפחדים – עוד תיקון ועוד טלאי כשאף אחד לא משתף אותך, תעצרו רגע."
"בבית הספר דבורה עומר למשל, התחילו להקים את הסככה בסוף אוגוסט והתחייבו להורים שהסיום יהיה בחגי תשרי. הסככה הזאת נפתחה רק לפני שבועיים. עשרה חודשים זה לקח ומי שמכיר את בית הספר יודע שבגלל אילוצי בניה בהקמתו אין לתלמידים חצר, פרט לאזור המקורה הזה. עשרה חודשים 650 ילדים לא יצאו לחצר, אתם נורמלים? בגלל מה? לפעמים מותר להגיד טעינו ולהוריד את הסככה והכי חשוב – תשתפו. בשלב מסוים התחלתי לחשוב שאף קונסטרוקטור לא רוצה לחתום על אישור הסככה וזה הסימפטום."
קדוש חושף בפנינו את יומן הפעילות שלו ופרט לתפקידו החדש כדובר המועצה האזורית דרום השרון, יומנו מלא בשעות פעילות מול ההורים. "אם אנחנו לא היינו מתעקשים, כל נושא הסככות היה עובר מתחת לרדאר ושאף אחד לא ייקח על זה קרדיט. כשמדובר בבטיחות של הילדים שלנו אני לא רואה בעיניים והם למעשה הפכו אותי לאובססיבי אז כן, כשמדובר בחיי אדם אני אובססיבי. אומנם אין לי אחריות כתובה על חיי התלמידים, אבל יש לי אחריות מוסרית ובסופו של דבר אילולא ההתעקשות שלנו הסככות היו נפתחות בפברואר או מרץ ואני בכלל לא רוצה לדמיין מה יכול היה לקרות. לא רוצה לדמיין."
עם בעיות מתמודדים, גם כשלא נעים
התחלנו את השנה עם פרשת כתובות הגרפיטי בכצנלסון וגם פה, התנהלות מבישה של העירייה," אומר קדוש.
"למה, איך העירייה יכולה לשלוט על ילדים שבלילה מרססים כתובות כאלה?"
"זו לא הנקודה," הוא אומר, "הפרשה הזאת קרתה בראשון לספטמבר לפנות בוקר והתפוצצה בשמיני לספטמבר, כלומר במשך שבוע מישהו החביא את זה מתחת לשטיח. מי שחשף את זה הן 3 נערות שלא יכלו לעמוד יותר בעומס הנפשי סביב הפרשה הזאת וההתנהלות פה היא נוראית. למדתי דבר אחד בחיים – עם בעיות מתמודדים, גם כשלא נעים. בשיחת זום עם מנהל התיכון ראינו את היחיד בכל המערכת שמגיעה לו הערכה. הוא עמד ברגע לא קל מול הורים שלא חסכו שבטם והוא התמודד מתוך רצון ללמוד."
"חשוב להדגיש שהחינוך לא מתחיל בבית הספר אלא בבית, אבל המערכת צריכה לתמוך בזה," אומר קדוש, "ההסתרה הזאת היא נוראית בעיניי. תבואו, תבדקו, תדברו יחד עם ההורים ותגיעו לפתרון. התופעה הזו היא ריטואל, כן? שלוש שנים שזה חוזר על עצמו ברציפות, כלומר מישהו נכשל וגם אנחנו ההורים, אבל איך נדע אם לא מספרים לנו שנכשלנו? יכולנו עוד לפני לשבת עם נציגים של אגף החינוך, של ההורים, של התלמידים, נציגים של הייעוץ הפסיכולוגי המצוין שיש לנו בעיר וביחד למצוא פתרון, אבל זה לא קרה עד שזה התפוצץ, ואני יכול להבטיח לך ששנה הבאה, זה לא יקרה. חשוב להדגיש שבתיכון עשו עבודה מצוינת כשהפרשה התפוצצה, אבל הבעיה היא של המערכת."
"אין לנו עירייה רעה," הוא אומר, "הגיעו אלינו מנהלת אגף חדשה שעושה רושם מצוין, אבל חייב להיות ברור שאף צד לא יכול להצליח לבד. אני כיו"ר הנהגת הורים לא יכול להצליח בלי שיתוף פעולה עם העירייה ושוב אנחנו חוזרים למשולש שווה צלעות כשכל צלע שווה – גם העירייה לא יכולה להצליח בלי ההורים והתלמידים וחשוב לומר שהמזל הכי גדול שלנו הוא ההון האנושי והצוותים החינוכיים בשטח, כזה שמכפר על המון בעיות שיש בעיר. צוותים חינוכיים נדירים שהם פשוט נס מבחינתנו."
"גם בנושא בית הספר בירוקה, נשגב מבינתי להבין את ההתנהלות. מתקשרים אליי אני זוכר ביום שני לקבוע פגישה דחופה בהולה בקשר לבית הספר החדש אצל מנהלת אגף החינוך והיא מסבירה לנו בפגישה, שיש בעיה והיא צריכה להגיש בקשה למשרד החינוך עד למחרת, להקמת בית ספר חדש ולמה? כי יש 120 תלמידים שאין להם בית ספר ללמוד.
אז מי המבוגר האחראי? הילדים האלה נולדו ב 48 השעות האחרונות בבת אחת? הסבירו לנו שהייתה בקשה והיא לא אושרה, אז מה חשבתם לעשות, לחכות למשיח? וברור שאין לי טענות אליה אבל זה הסימפטום ואני חושב שלחינוך מגיע יותר מאשר "מענה ותגובות". ההורים צועקים, העירייה מקבלת החלטות מעכשיו לעכשיו ולמה? תעשו את הדברים בצורה משותפת והדברים ייראו אחרת לגמרי."
ניסית לשים את עצמך בסיטואציה ההפוכה?
"אני כבר חצי שנה עובד ברשות מקומית כדובר מועצה. זה שצריך להגיב להורים, למתלוננים, להוציא את המידע לתושבים וזה למעשה הצד השני של המתרס, המקום הכי טוב מבחינתי להבין איך צריכה לעבוד המערכת. אני רואה איך הדברים מתנהלים ואני מודה שהייתי שמח אם בכפר סבא היו מאמצים מפה כמה דברים."
כמו מה למשל?
"מערכת היחסים עם ההורים היא שונה לחלוטין, הבדל של 180 מעלות. שיתוף פעולה מלא ומענה של ההנהלה, לדוגמה בקורונה – אצלנו במועצה למדו חמישה ימים בשבוע. עוד דוגמה שאני יכול לתת היא מבחני הבגרות במתמטיקה שהתקיים בזמן מבצע "שומר החומות".
משרד החינוך אישר לרשויות לבצע את הבחינה בתנאי שכל הנבחנים באזור מוגן ומעבר לזה, אישרו מועד חלופי למי שייבחר בכך. בכפר סבא, ביטלו את הבגרות לכולם והעבירו למועד החלופי. טענו שזה בשיתוף המנהלות והמנהלים ואני לא מקבל את זה, אמרו שזו החלטה גורפת של התלמידים, גם את זה אני לא מקבל. קיבלתי מאות פניות של תלמידים שהתחננו לעשות את הבגרויות בזמן."
"אני מבין את הלוגיסטיקה שכרוכה בהיערכות כזאת, אבל אני חושב שאחרי שנה וחצי של קורונה היה ראוי לאפשר לתלמידים להיבחן במועד והכי מכעיס, שהעירייה הודיעה כאילו מדובר בהחלטה משותפת עם הנהגת ההורים. יידעו את ההורים על ביטול, לא שיתפו בקבלת ההחלטה ואתה יודע מה עשינו בדרום השרון? הוצאנו סקר מיידי בגוגל לכל הנבחנים ומה עלה מהסקר? 95% מהנבחנים ביקשו להיבחן במועד המקורי והמועצה נערכה לכך, למרות הקושי שבדבר."
היית רוצה להעביר מסר כלשהו בסיום הכתבה?
"מאוד חשוב לי להעביר מסר, אנחנו באמת ובתמים, לא אויבים של אף אחד. אנחנו קבוצת אנשים טובים ואיכותיים שבאה מאהבה ובאהבה לתת ימים ולילות בהתנדבות מלאה למען הקהילה כאשר התמורה היחידה שאנו מבקשים הינה ליצור לילדינו סביבה טובה יותר ומכילה יותר.
חלק מהמקום שלנו זה גם לבקר, וביקורת זה דבר לגיטימי בדמוקרטיה ומטרתה לבנות ולא להרוס. אין משהו יותר לגיטימי מאשר הבקשה לשמור על הילדים שלנו ולעשות הכל בכדי לאפשר להם את הטוב ביותר שניתן.
הנהגת ההורים לא יכולה להתקיים ללא שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, מאידך אנחנו צלע שווה במשולש : הורים – תלמידים – מערכת החינוך, ועל כולנו לקבל ברוח טובה את הדעות השונות. זהו כוחה של קהילה וכוחה של קהילה נמדד ביכולתה להתמודד יחד עם קשיים. ידינו תמיד מונפת לשלום ולשיתוף. נשמח בכל עת לאחד כוחות ולהצטרף למאמץ המשותף, שיתוף אמיתי בא להזכיר שרק בדרך זו אנו מרוויחים אלה את אלה.
מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה: "כפר סבא הוכתרה כעיר עם איכות החיים הטובה ביותר בישראל. חלק משמעותי מהישג זה הוא תולדה של מערכת חינוך מצוינת, ששמה את תלמידי העיר במרכז. לראייה, מבני מערכת החינוך בכפר סבא זוכים בשנתיים האחרונות לתנופת בניה והתחדשות חסרת תקדים.
תלמידי העיר קטפו בשנה האחרונה שורה ארוכה של פרסים והישגים ארציים ובינלאומיים מרשימים בכל קנה מידה – וזאת בין היתר הודות לעבודה אינטנסיבית וחסרת פשרות מצד אגף החינוך בעירייה, ובזכות שיתוף פעולה של העירייה עם ועדי ההורים הבית ספריים.
צר לנו, כי מי שמחזיק בתפקיד ציבורי כה משמעותי בעיר, אשר אמון על ניהול השיח בין קהילת ההורים ובין העירייה, מקדיש את כל מרצו בהכפשות חסרות שחר במקום לפעול למען תלמידי כפר סבא. אמירות משוללות כל יסוד שקצרה היריעה מלהכילן, כך למשל: הטענה כי 'לא נערכה העירייה מבעוד מועד לפתיחה של בית ספר שלישי בשכונה הירוקה 80 חוטאת לאמת ופוגעת במזיד.
זאת כאשר ועד ההורים הכיר את מאמצי העירייה מזה תקופה ארוכה מול משרד החינוך לקבלת אישור להקמתו של ביה"ס. טענה נוספת של יו"ר ועד ההורים, לפיה החליטה העירייה על דעת עצמה לדחות את בגרויות המתמטיקה בימי הלחימה בדרום – כאשר בפועל נעשתה בשיתוף הפיקוח במשרד החינוך, מנהלי בתי הספר ובהסכמת ועדי ההורים הבית ספריים. זאת ועוד שורה ארוכה של טענות חסרות שחר.
אנו מזמינים את יו"ר ועד ההורים העירוני, לפעול בשיתוף פעולה אמיתי עם עיריית כפר סבא למען מערכת החינוך העירונית ותלמידי כפר סבא והוריהם".
