"האמירה 'כפר סבא – עיר של כדורגל' היא כבר פסה"

הפועל כפר סבא אימצה בשנים האחרונות את הכינוי המפוקפק "קבוצת מעליות". גורלן של עונות שלמות נקבע פעמים רבות מעבר לדקה ה-90, ללא קשר לזהות הבעלים. בזמן שעונה נוספת מתקדמת בכיוון זהה, יצאנו למסע נוסטלגי של עליות וירידות, ביררנו איך ההרגשה להיות אוהד שתקוע במעלית ואי אפשר כמובן בלי סוגיית לויטה הבוערת: האם אצטדיון חדש בעיר של למעלה מ-100 אלף איש נראה באופק? ספוילר: נסו יותר בכיוון שיפוצים במתקן הישן

אם תשאלו כל בעלים, אוהד שרוף או שחקן בעל זיקה להפועל כפר סבא מה הדבר שראשון שהיה רוצה לאחל לקבוצתו, תופתעו לקבל תשובה על דרך השלילה המכילה ביטוי ששייך לעולמות התחזוקה של בניינים רבי קומות: "רק שלא נהיה קבוצת מעליות". כן, הביטוי המשונה משהו ייחודי אך ורק להפועל כפר סבא, ודבק בה בשל העובדה שהיציבות ממנה והלאה – היא עולה או יורדת ליגה כמעט מדי שנה, וכדרכה בקודש מקפידה לסדר לאוהדיה "התקפי לב" ספורטיביים כשאימצה בחום את המושג המוכר דווקא מהכדורסל: "הכרעה עם הבאזר". 

ותיקי האוהדים מתרפקים על ימי הזוהר של שנות ה-70 וה-80 ונזכרים בערגה באליפות היסטורית ושלושה גביעי מדינה, אבל עבור דור הביניים וילדי דור העתיד מדובר בחלום רחוק. פנטזיה קרובה יותר היא רק עצירתה של אותה מעלית שיצאה מכלל שליטה. הנה חלק ממסלולה המפותל, או אם תרצו קיצור תולדות המעלית: בעונת 2007/8 נשרה הקבוצה ללאומית במחזור הסיום בשל הפרש שערים נחות מזה של מכבי פתח תקוה. העובדה שסמואל יבואה הוכתר למלך השערים לא ניחמה אף אחד. הבעלים דאז, אלי טביב, נטש את הספינה הטובעת ולאחר עזיבת שורה של שחקנים מובילים הקבוצה סיימה בתחתית הלאומית ולא ניצלה את הרחבת הליגה והעובדה שש קבוצות העפילו לליגת העל. 

בעונת 2009/10 נראה היה שהמעלית של כפר סבא בכיוון הנכון, אבל זה הספיק רק למקום שלישי בליגת המשנה ולמפח נפש במשחקי המבחן מול הפועל רמת גן. אפילו הפסימיים שבאוהדיה לא האמינו שיכול להיות גרוע יותר, רק כדי לגלות בעונה העוקבת שההפך הוא הנכון. כפר סבא צעדה בבטחה בפסגה ונראה היה שהעלייה היא רק שאלה של זמן. ניצחון בודד בפלייאוף הפריד בינה להבטחת העלייה – ניצחון שמעולם לא הושג. פספוס עלייה במחזור האחרון, אלא מה, וצמד משחקי מבחן מול הפועל פתח תקוה. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. 

ומה עם בעלי הבית? כשהאוהדים רתחו ומחו על העברת הקבוצה לשאולי דור ומשם להראל רייכמן, ספק אם דמיינו סצנריו גרוע יותר עם ג'קי מויאל ואלון מזרחי. את הניסיון של מויאל לרכוש את הקבוצה ניתן לדמות לזה של השייח' האמיראתי להשתלט על בית"ר ירושלים בעידן הנוכחי. הפרסה הובילה להליך פירוק הכולל מינוס 9 נקודות וכדור השלג המתגלגל הסתיים בשפל חדש – ירידה לליגה א' לראשונה בהיסטוריה. 

כאן הגיע המפנה עם העברת זכויות הניהול לאיש העסקים סתיו שחם, שהוביל את כפר סבא לשתי עליות רצופות תוך שנתיים וחזרה לליגת העל לאחר שבע שנים תמימות – היעדרות לא מקובלת מקדמת הבמה עבור מועדון בסדר הגודל הזה. העלייה לליגה הבכירה – ניחשתם נכון – הובטחה במחזור האחרון. עונת הישרדות שהחלה עם פליקס נעים והסתיימה עם שרון מימר הייתה רק רמז לבאות, כשבעונה העוקבת (2016/17) ירדה הקבוצה שוב במחזור הסיום, כשברקע מחאות קשות של האוהדים כלפי שחם על רקע אהדתו להפועל תל אביב, שנשרה יחד עם כפר סבא בסיום אותה עונה. 

בקיץ 2017 הועברו זכויות הניהול לבעלים הנוכחי, יצחק שום. גם השינוי הזה לא שינה כהוא זה את הגדרת המעליות, אלא רק הוסיף להן את אלמנט רכבת המאמנים. אף אוהד לא ישכח את סאגת המאמן מסאי דגו, שפוטר מיד לאחר ניצחון בדרבי על בית"ר כפר סבא ועלייה לרבע גמר הגביע. דגו טען שהסיבה הייתה שלא הכליל בהרכב את נכדו של שום, טום שלח. משם החלה מפולת בדמות 11 הפסדים רצופים, כשעל הקווים התחלפו ריימונדאס ז'וטאוטאס, חיים שאבו ואפילו שום עצמו, שמינה לבסוף את ארז בנודיס. כפר סבא הצפינה עד "מגרש הרוחות" למרגלות הכנרת, בטרם ששרדה בלאומית בתום משחקי המבחן מול עירוני טבריה. 

העונה לאחר מכן תיחקק בזיכרון הקולקטיבי בזכות דרמה משובחת נוספת, כשריצה משוגעת של שישה ניצחונות בשבעה משחקי פלייאוף, הסתיימה עם הכרטיס לליגת העל לעיני כאלף ירוקים באצטדיון הסוכריה בעפולה, שחגגו בטירוף שער של עומר פדידה בדקה ה-97, ניצחון 2:3 ועלייה – שוב – בשנייה האחרונה. 

הדמיית האצטדיון המתוכנן

אצטדיון הוא לא תרופה לכמות הקהל

בעקבות הנהלים החדשים של מנהלת הליגות נקבע כי הקבוצה לא תוכל לארח את משחקיה בליגה הבכירה במתקן המיושן בלויטה. הצורך בשיפוץ נרחב של האצטדיון הישן או בנייתו של מתקן חדש בכפר סבא זועק לשמיים כבר שנים רבות, אבל בפועל נאלצת עיריית כפר סבא לשאת בתשלום של למעלה מ-30 אלף שקלים לכל משחק תמורת הזכות המפוקפקת "לארח" באצטדיון המושבה בפתח תקוה. הסכום האמור משולם על ידי העירייה במסגרת תקציב התמיכות העירוני מכספיהם של משלמי המיסים. כפר סבא אמנם שרדה אשתקד בליגת העל, אבל איבדה כוח משמעותי בדמות גרעין האוהדים הקשה שלא שש לנסוע רחוק למשחק ביתי, והנוכחות ביציעים הידלדלה משמעותית הרבה לפני שהקורונה הכריחה רשמית גם את הנאמנים שבארגון "הלב הירוק" לצפות בקבוצתם מהבית. 

דותן נינוה, 43, אוהד את הפועל כפר סבא מרגע חנוכת אצטדיון לויטה אי שם בשנת 1986. "גם אם לצורך העניין תיגמר הקורונה ויפתחו את האצטדיונים, אני מעריך שבמשחק נגד הירידה יהיו משהו כמו 800 כפר סבאים, ולא משנה אם הוא יתקיים בלויטה או במושבה", הוא אומר. "אני לא אומר את זה מתוך טינה לבעלים, אם כי הוא תרם לכך המון בשנים האחרונות בסגירת המועדון לשיח עם האוהדים. בהתחלה זה מעורר אנטגוניזם והתנגדות, אבל עכשיו זה שלב האפאתיות. יש לי חבר שעדיין מתעקש לשאול אותי מה לשים בווינר, ואני שואל אותו באיזה מקום הקבוצה שלנו כדי לעזור לו לנחש. זה מה שנהיה מהפועל כפר סבא". 

גם לגבי סאגת האצטדיון נינוה רחוק מלהתרגש: "האם באופן אובייקטיבי העיר צריכה אצטדיון חדש מכספם של משלמי הארנונה? לא נראה לי. כתושב העיר אני מעדיף שישקיעו בדברים כמו בתי ספר או תשתיות לתחבורה ציבורית. אני כבר לא ילד שבא לו אצטדיון כי זה מגניב. מעבר לזה, אצטדיון הוא לא תרופה לכמות הקהל וכדי להגדיל את הכמות מ-800 איש לאזור ה-2,500, ממש לא צריך להשקיע את הכספים האלה. האמירה 'כפר סבא היא עיר של כדורגל' היא כבר פסה. אני קורא פה ושם על יוזמה להקים אצטדיון מאוחד ל-2-3 ערים. טכנית זה הדבר הנכון לעשות וזה בדיוק מה שאצטדיון המושבה כיום". 

אשר לתואר המפוקפק "קבוצת מעליות" מוסיף דותן: "כמובן שהאוהדים היו שמחים למשהו אחר, אבל התרגלנו. אם פעם בכמה שנים כפר סבא הייתה עושה חצי גמר גביע או פלייאוף עליון זה היה בסדר. כרגע היא קבוצה קטנה ומנוהלת בצורה שלא תמנע ממנה להפסיק להיות קבוצת מעליות".  

מי שחולק עליו הוא לירון נוסובסקי, 32, אוהד הקבוצה משחר ילדותו וכיום גם הכרוז במשחקי הבית. נוסובסקי הוא נצר לשושלת השוערים המפוארת של המועדון, כאשר אביו עופר היה שותף לאליפות ההיסטורית בשנת 1982 וסבו יאיר, חבר סגל הנבחרת הלאומית במונדיאל היחיד אי פעם בו השתתפה ישראל במקסיקו 1970, זכה עם כפר סבא בגביע הראשון בתולדותיה בשנת 1975. 

לירון הוא חלק מצוות שמייצג את האוהדים מול העירייה בכל הנוגע לאצטדיון. במסגרת זו קיים מפגשי זום עם ראש העירייה רפי סער ומחזיק תיק הספורט, דני הרוש. זאת ועוד, העביר נוסובסקי באמצעות יזם תכנית מפורטת להקמת אצטדיון חדש בעיר על השטח בו נמצא כיום לויטה, כולל הכנסה פוטנציאלית לעירייה מהמהלך, אך לדבריו הניסיונות נפלו על אוזניים ערלות. "פעם אומרים שיש בעיות עם מינהל מקרקעי ישראל, פעם אין ממשלה ופעם אין תקציב", אומר נוסובסקי ומוסיף כי כבר החל שיפוץ נרחב להכשרת לויטה לליגת העל בעונה הבאה. בכלל זה צפויים להקים באצטדיון תאורה חדשה, לצד בניית מגדלי שידור והעברת סיבים אופטיים שיאפשרו את הנגשת המתקן גם למערכת ה-VAR. "אף אחד לא באמת רוצה את הפלסטר הזה", הוא אומר. "אנחנו כבר בשנת 2021 ולמועדון מפואר כמו הפועל כפר סבא מגיע אצטדיון חדש, אבל לצערי ככל הנראה נחזור לשחק בלויטה".

על קבוצת המעליות שלו הוסיף: "מצד אחד קשה ומאכזב להיות אוהד של קבוצת מעליות, אבל אני חייב להודות שיש בזה גם משהו מאתגר ומרגש. בשנתיים האחרונות יש איזושהי יציבות וכיום, כשאני רואה את העשייה מבפנים, אני מאמין שנישאר בליגה השנה, גם אם המאבק שוב יימשך עד הדקה ה-90. אין מצב שכל ההשקעה הזו תרד לטמיון".       

אנקדוטה נוסטלגית לסיום. המאמן הנוכחי, אלישע לוי, הוביל את כפר סבא לחצי גמר הגביע בשנת 2000, אך במקביל היה שותף לירידה הצורבת ללאומית במחזור הסיום באותה עונה. מי שהחזיר אז את הקבוצה לליגת העל היה המאמן יצחק שום, ומספר שנים לאחר מכן, בעונת 2004/5, היא חזרה שוב לליגה של הגדולות תחת שרביט האימון של לוי. מעניין מאוד לגלות איך שיתוף הפעולה בין השניים יסתיים הפעם. כך או אחרת, תהיו בטוחים שהם יעשו הכל כדי שהמעלית מודל קורונה 2020/21 תישאר באותה הקומה.  

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן