חנוכה הוא חג הניסים. יש ניסים שאנחנו רואים אותם ולא מאמינים למראה עינינו ויש ניסים שעצם המשמעות שלהם היא לראות – כמו הניסים שעליהם אחראי ד"ר אסף פרימן מהמרכז הרפואי מאיר. ד"ר פרימן, עובד במרץ כדי להשיב את מאור עיניהם של מטופליו. לרגל חג החנוכה שוחחנו עמו על הניתוחים הטכנולוגים שמאפשרים לבצע פעולות שפעם היו נחשבות לדמיוניות.
האם יש כיום טיפול שיכול להציל אדם שמתחיל בתהליך של עיוורון?
"כן. כמובן שזה תלוי במקור של הירידה בראייה. תהליכים הפיכים הם למשל כאלה הפוגעים בשקיפות הקרנית (למשל צלקת לאחר טראומה או זיהום), אותם ניתן לפתור באופן כירורגי, לעיתים בהשתלה ובחלק מהמקרים בשיוף עיי לייזר. תהליך הזדקנות העדשה (קטרקט) במידה ומתקדם, בהחלט יכול להביא למצב של עיוורון הפיך. בניתוח קטרקט אנחנו מחליפים את העדשה המקומית איתה נולדנו והפכה לעכורה באחת נקייה מלאכותית. התהליך משיב לאדם את ראייתו התקינה. גם תהליכים הקשורים ברשתית ברי טיפול. גם כאשר הראייה ירודה מאוד, ישנם טיפולים בהזרקות עיניות עם חומרים מעכבי שגשוג כלי שם (אבסטין למשל), שעוזרים לספיגת נוזלים הנמצאים במרכז הראייה שיכולים מאוד לפגוע באיכות הראייה".
האם העיניים נפגעות כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים ולא מודעים לכך, כמו צפייה ממושכת במסכי טלוויזיה ובכלל?
"כן. לשימוש במסכים יש קשר ישיר ומוכח מחקרים. יש קשר מובהק לעלייה בשיעור קוצר הראייה בקרב ילדים. זוהי מגפה עולמית והמספרים רק עולים, הצפי שבשנת 2050 קוצר הראייה יגיע ל-50% מהילדים".
מה לגבי מבוגרים?
"אצל מבוגרים יש קשר בעליית שכיחות יובש עיני. המטופלים מדווחים שלאחר צפייה ממושכת ישנה תחושת שריפה, חול בעיניים שעוברת או נחלשת אחרי עצימת העיניים או זילוף טיפות נגד יובש".
מתנגדי החיסונים טוענים שהחיסונים פוגעים בראייה, האם זה נכון לדעתך?
"אני לא נתקלתי בכך למעט דיווחים בודדים על עלייה בשכיחות דחיית שתלי קרנית בסמיכות לחיסון הראשון שניתן – מקרים אלו טופלו שמרנית וחזרו למצב הבסיס".
כמעט בכל תחום בנושא אבריי הגוף מצאו תחליפים מלאכותיים, לעיניים לא. זה יקרה?
"כן. כבר כיום יש שימוש נרחב ביותר בעדשות מלאכותיות תוך עיניות. זהו ההליך הכירורגי נפוץ. ברחבי העולם מתבצעים כ-20 מיליון ניתוחים בשנה. חלקים נוספים של העין, נמצאים בשלבי פיתוח או שימוש ראשוני בבני אדם, חלקם פיתוח כחול לבן. למשל חברת קורניט שמייצרת שתלים מלאכותיים – שתל האנדוארט הישראלי. בנוסף ישנן מספר חברות נוספות פורצות דרך בתחום). נראה שצפויות לנו שנים מענייניות בתחום השתלים".
האם זה נכון שברגע שאדם מתעוור החושים שלו מתחדדים או שזה פסיכולוגי?
"אכן ישנה עלייה ביכולת חושים מסוימים כאשר ישנו חסך של האחר. אצל עיוורים חוש המישוש מתפתח במיוחד, השימוש בכתב ברייל ויכולת התמצאות מרשימה בסביבה על פי שמיעה בלבד הינם דוגמא טובה לכך".
אם מדברים על חנוכה וניסים, ספר לנו על מקרה מרגש שבו הצלת את מאור עיניו של אדם או ילד?
אחד המקרים שמאוד ריגש אותי היה של ילד בן שנתיים שעבר השתלת קרנית דחופה, בעקבות תמס קרנית כתוצאה מאבן סיד שנזרקה לעינו. ניתוח ההשתלה מראש היה בתנאים מאוד מגבילים בשל מיקום ההשתלה היה בהיקף הקרנית. מדובר בילד קטן שהיה לנו קשה לבדוק ולטפל בו בקלות. הניתוח היה ניתוח חירום מורכב. בתהליכו ביצענו השתלה בה כיסינו את השתל ברקמת הלחמית – זו שעוטפת את לובן העין ועל ידי כך עודדנו דחייה. מטרת הדחייה היא לחזק ולצלק את התמס בקרנית, זאת בניגוד מוחלט למקרי השתלה במבוגרים שם אנו מנסים להימנע בכל תוקף מדחייה וכשל. לשמחתנו הניתוח עבר בהצלחה והילד חזר לראות. בבדיקות הראייה שביצענו התגלה שהוא לא סובל מעין עצלה שזה כאמור דאגה גדולה בטיפול בילדים".
האם יותר קל לאדם להתמודד עם העיוורון כשהוא נולד עיוור או לאדם שהתעוור במהלך השנים?
"זו שאלה שאין לי עליה תשובה לצערי. אנלוגיה אולי דומה היא מהכתובים, טוב לו לאדם שלא נברא משנברא. כך שייתכן וקשה יותר לאדם שאיבד ראייתו במשך השנים משנ
