באוקטובר, אדם סאלם, תושב כפר סבא, פרסם סרטון ברשתות החברתיות שהפך במהירות לוויראלי. בסרטון טען סאלם כי צה"ל ביצע מבצע חילוץ מורכב ביותר בעזה לשחרור חטופים. הוא תיאר את המבצע כנמשך כמעט שלוש שעות ורמז כי היו לו תוצאות חיוביות ושליליות כאחד. הצהרותיו כללו ביטויים כמו "חילוץ מאוד מאוד מורכב" ו"מבצע יוצא דופן". הסרטון הזה שותף ונצפה באופן נרחב, וגרם לחרדה ובלבול משמעותיים בקרב משפחות החטופים. טענותיו של סאלם היו חסרות כל בסיס, וצה"ל נאלץ לפרסם הבהרה רשמית כדי להפריך את המידע הכוזב. התקרית העלתה חששות לגבי הפצת מידע מוטעה והפוטנציאל שלה לגרום לפאניקה ומצוקה. פעולותיו של סאלם הדגישו את הכוח והסכנות של הרשתות החברתיות בהפצת חדשות לא מאומתות.
הליכים משפטיים
אדם סאלם, לאחר שהפיץ את המידע הכוזב, זוהה במהירות ונחקר על ידי המשטרה. יחידת המשטרה, להב 433, העוסקת בפשיעה חמורה, טיפלה בחקירה. סאלם הואשם בהפצת מידע שגרם לפאניקה ציבורית, אישום שנעשה בו שימוש לעתים רחוקות אך הוא משמעותי בשל הנסיבות. הוא הואשם גם בשיבוש הליכי משפט על שהמשיך להשתמש ברשתות החברתיות למרות שנאסר עליו לעשות כן. סאלם הודה במעשיו, וטען כי האמין שהמידע מדויק באותה עת. ההליכים המשפטיים מדגישים את חומרת הפצת מידע שגוי, במיוחד בתקופות רגישות
השפעה על המשפחות
להפצת מידע שקרי על חילוץ בני הערובה הייתה השפעה עמוקה על משפחותיהם של אלה המוחזקים בעזה. כאשר הסרטון של אדם סאלם צבר תאוצה, הוא יצר גל של תקוות שווא וחרדה. משפחות, שכבר היו נתונות ללחץ עצום, הובלו להאמין שיקיריהן עשויים לחזור הביתה, רק כדי שתקוותיהן יתנפצו כאשר צה"ל הבהיר את המידע השגוי. רכבת ההרים הרגשית הזו הוסיפה למצוקה ולחוסר הוודאות שחוו המשפחות. האירוע מדגיש את ההשלכות האמיתיות של הפצת מידע לא מאומת, במיוחד במצבים רגישים כמו חילוץ בני ערובה.