קהילה שלמה קמה על רגליה באולם הספורט הביתי של מועדון הפועל כפר סבא בכדורעף – ומחאה כפיים לאישה אחת: סיגל עמיר, שמסיימת 16 שנות עשייה מסורה כמנהלת קבוצת הנשים של המועדון.
סיגל עמיר (59), תושבת כפר סבא, אמא לשלושה וסבתא לנכדה, נכנסה לעולם הכדורעף כמעט במקרה – אך נשארה בו בכל ליבה ונפשה.
“ב־15 השנים האחרונות ביליתי כמעט כל ערב על המגרש, בארץ ובחו״ל, עם הבנות", סיפרה בהתרגשות. "אני בן אדם טוטאלי – לא יכולתי לדעת שמתקיים אימון או משחק ולא להיות שם. השחקניות היו כמו הבנות שלי – 14 עד 15 בנות בכל עונה – והייתי שם בשבילן 24/7”.
לב פועם מאחורי הקלעים
עמיר לא הייתה רק מנהלת טכנית. היא הייתה הלב הפועם של הקבוצה: האוזן הקשבת, החיבוק כשצריך, היד הדואגת מאחורי הקלעים – והדמות שמחזיקה הכל.
"כל דבר שהשחקניות היו צריכות – הייתי שם", היא אומרת בפשטות, כאילו זו הדרך היחידה האפשרית.
תחת ניהולה, הפכה קבוצת הנשים של הפועל כפר סבא לאחת המובילות בישראל: זכייה באליפויות וגביעים, השתתפות קבועה בתחרויות באירופה, והובלה מקצועית גם בתקופות מאתגרות.
“גם השנה, בזמן המלחמה, טסנו לחו״ל לתחרויות. זה לא היה מובן מאליו. אבל מבחינתי – לא מוותרים. כשהקבוצה נוסעת, אני איתה”.
ענף שנלחם על מקומו
בכנות כואבת היא משתפת בקושי המובנה בענף:
“הכדורעף לא מקבל חשיפה. גם כשזוכים באליפות – זה כמעט לא מגיע לחדשות. אנחנו בליגת העל לנשים – ועדיין לא מדברים עלינו. זה מתסכל, אבל אנחנו ממשיכים, מתוך אמונה שלמה ואהבה אמיתית”.
מה סוד ההצלחה?
“בעיקר אהבה. יש לנו מתנדבים עם נשמה, צוותים מסורים, שחקניות מדהימות. כשיש קהילה שאכפת לה – זה הדלק שמחזיק אותך. גם אם אין הרבה תקציב – הלב מפצה על הכל”.
אישה אחת – ריצה בין עולמות
לצד התפקיד התובעני, סיגל ניהלה גם קריירה, משפחה וחיים אישיים:
“זה לא היה פשוט. רצתי ממפגש למגרש, ממשחקים לאירועים. אבל אף פעם לא התלוננתי – זה היה לי טבעי. הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול, משפחה שנייה ממש".
פרידה עם דמעות – ואהבה גדולה
בטקס סיום העונה שהפך גם לטקס פרידה מרגש במיוחד, עלו שחקניות עבר והווה, אנשי צוות, אוהדים ותושבים – כולם באו להוקיר תודה.
“קיבלתי המון אהבה מהשחקניות ומהסביבה. זה מילא אותי. עכשיו הגיע הזמן להתפנות לעוד דברים בחיים – אבל הלב שלי תמיד יישאר עם הקבוצה הזו,” היא סיכמה בעיניים נוצצות.
מועדון הכדורעף הפועל כפר סבא היה עבור סיגל עמיר הבית השני, ומבחינתה זו הזדמנות להודות לאלה שתמכו
בה "הצטרפתי למועדון כשנה אחרי שגרי ועופרה אברמוביץ הגיעו להפועל כפר סבא כדי להציל את המועדון מפירוק. לאורך כל הדרך גרי ועופרה, כמו גם יתר חברי ההנהלה, נתנו לי גיבוי, ואני מאוד מעריכה את זה. היתה לי הזכות לעבוד במועדון גדול ועוצמתי, שזכה בתארים רבים הרבה בזכות הניהול המצוין. אני רוצה להודות גם ליו"ר המועדון הנוכחי ודיק דונטו, שנכנס לנעליים גדולות ולקח על עצמו את ניהול המועדון רק לפני שנה, וכבר בעונתו הראשונה קבוצת הנשים זכתה בגביע המדינה והגיעה עד לגמר הפלייאוף. לודיק יש שאיפות להביא את המועדון להישגים נוספים בשנים הקרובות, וכולנו מאחלים לו ולמועדון בהצלחה"