ועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר החליטה היום (חמישי), להורות על שחרורה של סיגלית חיימוביץ', שהורשעה ברצח אסף שטיירמן בשנת 1996 ביער אושיסקין יחד עם שותפה לרצח רעי חורב, שנידון למאסר עולם.
"התמונה שהוא מתחנן על חייו עולה לי היא חלק מהחיים שלי, בלתי נפרד, המוות שלו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי וימשיך להיות.
אני הרוצחת של אסף, אני מתביישת להיות הרוצחת של אסף ואני כואבת להיות הרוצחת של אסף. אני הולכת עם זה כל יום ואני חיה עם זה ויודעת את זה ואני הרסתי המון חיים של אנשים". דבריה של חיימוביץ בתשובה לשאלה שנשאלה על ידי הוועדה.
חיימוביץ' שנידונה ל-25 שנות מאסר, ריצתה עד כה 20 שנים בכלא. והייתה אמורה להשתחרר בינואר 25. בקשותיה הקודמות לשחרור מוקדם נדחו על ידי הוועדה.
ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט קבעה שסיגלית חיימוביץ', תזכה לשחרור מוקדם לאחר שריצתה יותר משני שליש מ-24 שנות המאסר שנגזרו עליה ב-2001. פרקליטות המדינה, שהתנגדה לבקשה, תגיש ככל הנראהנ ערער על ההחלטה בשבוע הקרוב, ולכן חיימוביץ'-כהן לא תשוחרר באופן מיידי.
רצח אסף שטיירמן התרחש ב־4 בדצמבר 1996 בחורשת אוסישקין על גבול כפר סבא – הוד השרון. הרצח נותר בלתי מפוענח במשך ארבע שנים, עד שבדצמבר 2000 התלוננה אשתו של הרוצח במשטרה כי תקף אותה וסיפרה כי לאחר נישואיהם התוודה באוזניה על רצח שביצע. בעלה, רעי חורב, נעצר והודה במעשה. חורב רצח את שטיירמן בנוכחות סיגלית חיימוביץ' (כהן), שגם סייעה לו במעשה, וליהי גלוזמן.
מתוך הההחלטה עולה כי אמו של אסף ז"ל בקשה מהוועדה לשוות לנגד עיניה לפני הכל, את חומרת המעשה ואת הדרך האכזרית שבה בוצע הרצח. התבקשנו להעלות בדמיוננו את אסף המנוח מתחנן על חייו ברגעיו האחרונים כשהרוצחת ושותפה אינם חסים עליו, כשכל חטאו היה שעבר במקום ובזמן הלא נכונים. לדברי האם, האסירה אכן יוצאת לחופשות ולכאורה אף הביעה חרטה, ברם אין לה אמון בהבעת החרטה שלה. תפיסת העולם שמגלה סימפטיה לרוצחת, איננה מובנת לאם השכולה. לדבריה, מעשיה של הרוצחת אינם ברי סליחה, שהרי בנה שלה – אסף ז"ל – לעולם לא יפנה בבקשת הקלה. לסיום מתארת האם את מה שעובר עליה למעלה מחצי יובל שנים, כאשר בטנה מתהפכת ושנתה נודדת מהמחשבה שהוועדה תקל בעונשה של הרוצחת. העדר בנה לצדה.
נילי טל בימאית הסרט "רצח ללא מניע" מספרת שנפשה נקשרה בנפשה של יעל: "כשמישהו רוצח, הוא צריך להינמק בכלא. מדובר ברצח זוועתי של נערים שניסו לרצוח נער אחר עם סכין ושזה לא הצליח להם הם הרגו אותו עם לבנים. אסף ככל הנראה צעק עד צאת נשמתו ומת מוות אכזרי. רוצחיו דקרו אותו 42 פעמים ולבסוף רסקו את ראשו עם הלבנה. סרטה הדוקומנטרי של טל, עוסק בפרשת הרצח של אסף שטיירמן ושודר לראשונה בשנת 2003.
הסרט נפתח בצילומי סרטון וידאו ביתי בו מופיע אסף. שטיירמן, בן להורים גרושים, עבר להתגורר עם אביו בארצות הברית בשנתיים האחרונות לחייו. בסרטון הוא נראה יוצא מבית אביו, בדרכו לנמל התעופה על מנת להמריא לישראל במטרה להתגייס לצה"ל. בתחילת הסרט מופיעות עדויות של עובר האורח שמצא את גופתו בחורשה, ושל חוקרי משטרה שחקרו את פרשת הרצח.
העלילה מתמקדת בהמשך באחים לסרי, שלאחר הרצח נחקרו ונעצרו על ידי המשטרה פעמים רבות בחשד לביצוע הרצח. לאורכו של הסרט שזורות עדויות של בני משפחתו של אסף שטיירמן, חוקרי המשטרה, יגאל לסרי, שנחשד לשווא על ידי המשטרה, אחותו מאיה וסנדרין בן-דוד שהייתה נשואה לרוצח רעי חורב ובעקבות תלונה שהגישה במשטרה נתגלה הרוצח. בנוסף לעדויות מובאות בסרט קטעים מחקירת האחים לסרי וקטעי חקירות ושחזור של רעי חורב, סיגלית חיימוביץ' וליהי גלוזמן, וקטעי עדויות של פרקליטיהם. הסרט מסתיים בשיר שכתב אסף שטיירמן.
"אני ויעל, אמו של אסף, התקרבנו מאוד בעקבות הפקת הסרט. ההחלטה על השחרור של סיגלית מעוותת. אם היא אכן תשוחרר יש סיכוי שיעל תפגוש בה בקניון או ברחוב, דבר שיטלטל אותה. יעל מתמודדת עם מותו של בנה שלא ישוב לעולם – אין על כך מחילה וסיגלית צריכה להירקב בכלא עד סוף ימיה".
מעורך דינה של חיימוביץ, ציון אמיר, נמסר בתגובה: "וועדת השחרורים שמעה את הטענות שלנו וקבלה החלטה מאוזנת ונכונה לשחרר את סיגלית. צריך לזכור את העובדה שהיא יוצאת לאחר 20 שנים בכלא. חשוב לציין ששחרורה לא נעשה בהיסח דעת".