"עומר עזב אותי באמצע החיים, בלי שום הודעה מוקדמת"

דנה חג'בי, אמו של עומר תושב כפר סבא, שנהרג השבוע בתאונת דרכים, מספרת על הטרגדיה שפקדה את משפחתם ועל הילד המיוחד שהיה אהוב על כולם. "קשה לי לעכל את מותו של עומר. אני יושבת מול הנייד וממתינה להודעה ממנו"

עומר חג'בי ז"ל מימין

סמ"ר עומר חג'בי ז"ל (20) תושב כפר סבא, נהרג ביום רביעי בתאונה בכביש 4 בצומת רעננה. בתאונה היו מעורבים רכב פרטי – בו נהג עומר, אופנוע ומשאית. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לנפגעים טיפול רפואי ופינו לבי"ח מאיר 2 פצועים, בהם עומר חג'בי ז"ל, שנפטר בהמשך ורוכב האופנוע כבן 70 – במצב קל עד בינוני. עומר הותיר אחריו זוג הורים ושני אחים.

פראמדיק מד"א אוהד ביין סיפר: "מדובר בתאונה קשה עם מעורבות של מספר כלי רכב. נהג הרכב הפרטי ישב ברכבו כשהוא מחוסר הכרה וסובל מחבלת ראש קשה. חילצנו אותו תוך כדי טיפול רפואי ופינינו אותו לבית החולים תוך ביצוע החייאה, אך למרות מאמצי הרופאים שם נקבע מותו. רוכב האופנוע שנפגע באורח קל עד בינוני, ישב בצד הדרך כשהוא בהכרה מלאה. הכנסנו אותו לאמבולנס והוא פונה במצב יציב להמשך טיפול בבית החולים. נהג המשאית שהתהלך בזירה, לא נזקק לפינוי לבית החולים".

עומר בוגר מערכת החינוך העירונית, סיים את לימודיו בתיכון גלילי, התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. הלוויתו התקיימה ביום חמישי בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. משפחתו יושבת שבעה ברחוב ויצמן 53 בעיר.

אמו דנה וחברו הטוב גיא יעקב, מספרים על אופיו המיוחד ועל רצונו לטרוף את החיים.

אמו דנה מספרת בעצב: "עומר היה נוהג לשלוח לי הודעה כמעט בכל יום. הוא תמיד סימס לי: 'אמא, מה יש לאכול היום'? הוא נהרג בלי הודעה מוקדמת והותיר אותנו המומים וכואבים. אני לא בשלנית גדולה ועומר שאהב לבשל ולאכול בחוץ – נהג להוציא אוכל מהמקרר והכין ביחד איתי מטעמים. אני יושבת עם הטלפון ביד וממתינה להודעה ממנו.

אני ועומר היינו מאוד קשורים. הוא הבכור מבין בני והיה בינינו קשר חברי. עומר היה ילד חכם. הוא למד ביחידת מחוננים בבר אילן אבל לא ויתר על הבילויים והטיולים עם חבריו. היה מוקף בחברים ומשפחה ונגע בהמון אנשים. הוא נהנה מכל רגע בחיים וטרף אותם. אני לא מעכלת את זה שלא אראה אותו יותר. עומר נהרג בפתאומיות, ללא כל הודעה מוקדמת והותיר אותנו המומים וכואבים. היינו חברים טובים אבל גם היו לנו ויכוחים קטנים – על סידור החדר שלו וכדומה. במבט לאחור, אני מוכנה לקבל הכל, רק שהוא יחזור אליי".

אתם מתכוונים להנציחו באיזושהי דרך בתום השבעה?

"כרגע הכל טרי. אבל אני מאמינה שכן. עומר החל להניח תפילין בגיל 12 והתקרב לדת גם בזכות החברה שלו ששמרה שבת. אני מאמינה שנעשה זאת באחד מבתי הכנסת בעיר".

גיא יעקב, חברו של עומר מגיל הגן מספר על החבר שתמיד ליכד את כל החבורה, יזם טיולים, בילויים ואחרי לכתו הותיר חלל עצום.

"הכרתי את עומר בגן 'מרגנית' בכפר סבא. הוא התגורר בשיכון עליה ואני גרתי כמה בניינים ליד. למדנו יחד גם בבית הספר היסודי בבית הספר בן גוריון ואז בחטיבת בר-לב. בתיכון הוא למד ב'כצנלסון' ואני ב'גלילי' – דבר שלא הפריע לחברות בינינו. אנחנו 8 חברים שמבלים ביחד, עומר היה הדבק של החבורה ותמיד אתגר אותנו ויזם אירועים חברתיים. נהגנו לצאת ביחד ולבלות המון. בכיתה י' – נסענו לספרד ובסוף כיתה יב' – נסענו לתאילנד. עומר חי את הרגע מבלי לעשות חשבון לאף אחד. אני כבר מתגעגע לספונטניות שלו".

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן