יהי זכרו ברוך
"אבא יקר ואהוב שלי,
בצער רב ובכאב גדול אנחנו נפרדים ממך היום, אבא.
אבא חיים בן גרציה והוא כמעט בן 80.
אבי נולד בבנגזי שבלוב בשנת 1941 ללא תאריך לידה, יום וחודש, את חייו החל במחנה הריכוז ג'אדו ולאחר מכן בתחילת שנות ה 50 עלה ארצה למושב אלישמע, ושם והוא רק בן שמונה התייתם מאביו ונשלח לפנימית נעורים.
מגיל צעיר עבד. תמיד בחריצות, בצניעות, עם מוסר עבודה גבוה, יושרה ותמיד בנועם ובחיוך כובש.
למעלה מעשרים שנה שימש בתפקיד מנהל המשק בבית הספר ברמת הכובש, והמשיך לעבוד עד גיל 76 כי אין לו תחליף. מנהלות בית הספר, צוותי המורים והכי חשוב הילדים אהבו מאוד את סבא חיים.
אבא שלי היה חריף שכל ואדם אהוב, צנוע וטוב לב, בדמותו הכובשת בשקט החזק שלו. שלא חסך את שבטו והיה דמות משפיעה על כולם,
אהב את אמי, אותנו-ילדיו ונכדיו, שהיינו עבורו מקור לגאווה.
אבא חינך אותנו לאהבת אדם, לאהבת החיים, לדעת לעשות הכל, להעניק לאחרים ולא על מנת לקבל בחזרה, לעבוד ולסמוך על עצמך.
אבא שלי ידע לעשות הכל, הנדימן אמיתי, כך היה בבית וכך היה בעבודתו בבית הספר.
אהב את הבית, את הגינה שאותה טיפח יום יום בכל רגע של פנאי, וכן גם את החתולים שהקיפו אותו ולא עזבו אותו לרגע.
כל שעשה היה מכל הלב…
צעיר ברוחו ובמראהו, אך מחלת הסרטן הארורה הכריעה אותו ובתוך מספר חודשים עבר סבל רב והפך לאדם קשיש,
כן, אבא שלי החזק שמעולם לא אמר שכואב לו, סבל בשקט והלך לעולמו.
כואב עד עצמותי.
אבא יקר, אתה כבר חסר לנו מאוד, לך לדרכך בשלום.
אהבתי ואוהב לעולם."