שגרירת כפר סבא (וישראל) בתאילנד

האם ידעתם שאחת הנשים הבכירות ביותר כיום במשרד החוץ היא כפר סבאית מבטן ולידה? אורנה שגיב (51) מכהנת מזה שמונה חודשים בתפקיד הנחשק והמכובד של שגרירת ישראל בתאילנד.
 אחרי שליחויות קודמות ברחבי אסיה אורנה שגיב כבר רגילה למבטים שמחפשים מאחורי גבה את "הגבר", וממש לא מתרגשת, אז קבלו את מי שעושה לנו הרבה כבוד ולאחרים – בית ספר

אורנה שגיב (51) מכהנת מזה שמונה חודשים בתפקיד הנחשק והמכובד של שגרירת ישראל בתאילנד. אחרי שפגשה את ראש הממשלה היא מקיימת פגישות עם שרים, קצינים ומנהלים בכירים, מקדמת שיתופי פעולה כלכליים ומדיניים ובין לבין מוצאת זמן לקחת את צוות השגרירות לתרום דם לבנק הדם המקומי, לבוסס בבוץ בין בתי נזקקים, להשתתף בטקס בחירת מלכת היופי  של תאילנד ולהעלות סרטונים מצחיקים ברשת.

.אורנה כבר הייתה בשלוש שליחויות שונות לפני שהחלה את השליחות האחרונה והמאתגרת כשגרירת ישראל בתאילנד, אבל באף אחת מהפעמים לא היה עיתוי ההגעה למקום השליחות כל כך בעייתי. ביולי 2021, בעיצומו של גל האומיקרון וכשרוב המדינות חייבו סגרים ממושכים היא הגיעה לתאילנד עם בעלה וביתם הצעירה, רז (17).

"באותה תקופה, נדרש כל אדם שנכנס לתאילנד לשהות במשך שבועיים בבידוד", היא מספרת. "למזלנו הבידוד היה בפוקט. הדבר אפשר לנו מצד אחד "נחיתה רכה", אך מצד שני כשמגיעים לתפקיד חדש ממש רוצים להתחיל כבר לעבוד, ובעצם נכנסתי לשבועיים של המתנה ועבודה מרחוק, עד ההגעה לבנגקוק. כשהגענו לכאן, השגרירות עדיין עבדה במתכונת של "קפסולות", כך שראיתי רק מחצית מן העובדים, עד שהמצב השתפר. התחלתי בפגישות הכרות עם הצוות שלי בשגרירות ועם אנשי קשר, ומאז אני נפגשת עם בכירים בדרג המדיני, אנשי עסקים מובילים, עיתונאים ואנשי תקשורת, גורמים בתחום התרבות ועוד רבים אחרים".

אורנה שגיב בפגישה עם ראש ממשלת תאילאנד

גשר בין תרבויות ועמים

את הקריירה שלה החלה שגיב בשליחות משרד החוץ בטאיוואן, כשנשלחה ע"י משרד החוץ ללמוד סינית במשך שנה וחצי. לאחר מכן, עבר לסין (נספחת תקשורת בבייג'ינג), ושרתה גם באוסטרליה (סגנית שגריר בקנברה) ובהודו (קונסולית כללית במומבאי). בין השליחויות ולפני שמונתה לשגרירת ישראל בתאילנד התגוררה עם משפחתה בכפר סבא. בתפקידה האחרון בארץ כיהנה כמפקחת הכללית של משרד החוץ בירושלים ואת כל הניסיון העשיר שלה וההתלהבות שלא נגמרת היא מביאה איתה לתפקיד הנוכחי.

"המטרה שלי היא להתמקד בהידוק היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות בכל התחומים, ולקדם את קשרי הסחר והכלכלה ביניהן. כיום היקף הסחר עומד על כ-1 מיליארד דולר – 350 מיליון דולר יצוא ישראלי לתאילנד ו-650 מיליון דולר יבוא לישראל מתאילנד. קיים פוטנציאל עצום להעמקת הקשרים בתחום זה, ואני מנסה למצוא את הגורמים הנכונים בשתי המדינות ולחבר ביניהם. הדגש העיקרי הוא בתחומים שבהם ישראל מובילה והם מתחברים גם לאג'נדה התאילנדית. היכולות של ישראל בתחום המים: התפלה, מחזור וניהול משק מים, בתחום החקלאות: השקיה בטפטוף, משק החלב וטיפול בתוצרת חקלאית ובתחום המזון: חברות סטארט-אפ שמפתחות פתרונות לתחליפי חלבון, חלב ודגים. בנוסף קיים עניין רב בתאילנד גם ביכולות הישראליות בתחומי הסייבר, הפינטק ותעשיות הביטוח ובכל התחומים האלה מתבצעים חיבורים מדי יום בין חברות ישראליות ותאילנדיות".

 מעבר לתחום העיסקי, שגיב פועלת רבות לקידום מעמדה ותדמיתה של ישראל בתאילנד. בסגנונה הישיר והנמרץ, היא לא מסתפקת ב"הודעות יחסי ציבור" לעיתונות ומעדיפה לצאת לשטח ולתת דוגמא פיזית, גם אם זה כרוך בתרומת דם או בהליכה במים עמוקים.

"אני מאוד מאמינה שתפקיד השגרירות הוא להוות גשר של ממש בין מדינות ותרבויות ולפתח קשרים בין העמים. ישראלים רבים מכירים את תאילנד אבל לא מספיק תאילנדים מבקרים בישראל או פוגשים ישראלים. לכן, אנחנו משקיעים גם בפעילויות למען הקהילה ובפעילויות נוספות שמציגות פנים אחרות של ישראל, מאלו שמוצגות לעתים בתקשורת. לאחר שהגעתי לתאילנד, פרסם ארגון "הצלב האדום" המקומי הודעה לפיה חסרות מנות דם, מכיוון שרבים מהססים לתרום בתקופת הקורונה, אז הגענו כל צוות השגרירות כקבוצה ותרמנו דם. בנוסף, בעקבות שיטפונות שאירעו באזור קוראט, החלטנו להעביר לתושבים תרומת מזון, אבל במקום לשלוח כסף או להעביר משאית מזון לידי המושל, יצאנו במשלחת מהשגרירות והלכנו במים, שהגיעו ממש עד המותניים, כדי להגיע פיזית לבתי התושבים ולמסור לכל אחד מהם חבילת מזון, והדבר זכה להרבה הערכה מצד ההנהגה המקומית".

רגילה שמחפשים מאחורי גבה את הגבר

שגיב מתחזקת חשבון פייסבוק פעיל שבו היא מעלה תמונות וסרטונים מפעילותה הרבה, אבל גם שם באה לידי ביטוי הגישה המחויכת והבלתי-רשמית שלה. בין התמונות של אינסוף פגישות עבודה מעונבות יש סרטונים הומוריסטיים וגם צילומים שלה מתחרות מלכת היופי של תאילנד – אלגנטית, תמירה, ולבושה כמו לשטיח האדום.  גם זה חלק מהעבודה.

"השתתפנו בשלב הסופי של התחרות מכיוון שהתחרות התקיימה השנה באילת, ומאז התחרות אנו משתפים פעולה עם מלכת היופי התאילנדית אנצ'לי. ביום האישה הבינ"ל שנערך במארס השנה, ביקרנו יחד עם אנצ'לי באוניברסיטה מקומית ובמקום בו מכשירים נשים קשות יום, שוחחנו עם הנשים והסגל בשני המקומות והענקנו להם ציוד היגיינה שנדרש להן. ביום למניעת אלימות נגד נשים, בקרנו במעון לנשים מוכות ושכרנו את שרותיהן של שתי מרפאות במוסיקה, שהעניקו לנשים שעברו חיים לא פשוטים חוויה מאוד מיוחדת. כל הפעילויות האלו ואחרות מסוקרות ע"י התקשורת המקומית והארצית ואני מקווה שמעניקות לצופים ולקוראים זווית ראיה אחרת של ישראל".

התמיכה שלה בנשים במדינה מסורתית כמו תאילנד מעלה את השאלה הבלתי נמנעת – איך זה להיות אישה שגרירה?

"במהלך השנים נתקלתי לא מעט בתגובות – אני נכנסת לחדר ורואה שמסתכלים אחרי הכתף שלי ומחפשים את הגבר, אבל אני משתדלת להיות אמיתית ולהתחבר לאג'נדה של בני השיח שלי, ולייצר קשר ושיח אמיתיים, ולפעמים גם ידידות של ממש עימם. אני מייצגת מדינה ולישראל יש הרבה מה לתת ובמה להתגאות – חדשנות, יזמות, טכנולוגיה מתקדמת, כך שזה לא משנה מי אני, העיקר שאני מייצגת מדינה ייחודית ומדהימה".

יש כזה דבר "דיפלומטיה נשית"?

"יש סגנון ניהול נשי של הנציגות אבל קשה לשים תוויות. ראיתי גברים שמתנהלים בצורה רכה ונשים שמנסות להיות נוקשות ואני לא מאמינה בזה. בסופו של דבר סגנון עבודה הוא דבר מאוד אישי ואני מנסה להיות מאוד עניינית. אני לא נלחצת ולא עושה דרמות אבל אני כן נהנית לראות נשים מובילות  ויוזמות שנמצאות במקום ורגישות מבחינה תרבותית. הצלחה של כל אישה כזאת סוללת את הדרך לנשים אחרות".

גם בארץ לא היו נשים רבות  בראש הפירמידה של משרד החוץ..

"ככל שעולים בדרגה ישנם יותר גברים מכיוון שבדור שלי יש פחות נשים בכירות במשרד, אבל בשנתיים האחרונות יש הרבה יותר מודעות מצד  המנכ"ל והשר והם מעודדים נשים להתמודד על תפקידים בכירים ואף ממנים נשים רבות למדי לתפקידים אלו. לקורסי הצוערים כיום מגייסים חצי חצי נשים וגברים, אבל נוכחי כי לנשים עדיין יותר קשה להתמיד בתחום מכיוון שהרבה בני זוג  מתקשים יותר לוותר על רציפות בקריירה. זה מחיר שלא פשוט לשלם אותו, וכל דיפלומט או דיפלומטים זקוקים לבן או בת זוג מאוד תומכים, בכדי להתמיד בדרך הזו לאורך שנים ארוכות.

מתגעגעים לילדים שנשארו בארץ

הבעל הפרטי שלה, צחי שגיב, הצליח כל השנים להתגמש עם הנסיעות ולעסוק בתחומים שאפשרו לו להיות נייד. הוא עסק בפיתוח עסקי, כיום עוסק בנדל"ן וכותב תסריטים לסדרות, ובשנים האחרונות אף הגשים חלום והוציא 3 ספרים, שניים מסדרת ספרי מתח בשם "סימה" והשלישי "אלוהים מתחתנת". הוא גדל ברעננה, הם הכירו בקן של השומר הצעיר ובנוסף לרז יש להם גם שני בנים גדולים. נדב בן ה-25 ומתן בן ה-22, שהפעם נשארו בארץ.

"את השליחות האחרונה דחינו עד ששניהם השתחררו מהצבא כדי שלא יהיו חיילים בודדים, ועל מתכונתה הנוכחית החלטנו כולנו כמשפחה", אומרת שגיב, "אבל זה עדיין צעד לא פשוט. אנחנו מאוד מתגעגעים אליהם. התרגלנו לצאת לכל שליחות יחד, כמשפחה, וזו הפעם הראשונה שאנחנו בלעדיהם. זה לא פשוט גם לרז, שנאלצה לעבור למדינה חדשה בכיתה י"א, אבל יש כאן הרבה ילדים וילדות ישראלים ובינתיים היא  יצרה חברויות רבות בבית הספר הבינ"ל. כל המעברים הללו בין מדינות אף פעם לא  פשוטים, לילדים תמיד היה קשה להיפרד מהמשפחה הקרובה, לעזוב בכל פעם חברים וסביבה מוכרת ולהמשיך למקום אחר. מצד שני, הם קיבלו "חינוך גלובלי", למדו שפות חדשות והכירו ילדים מתרבויות שונות לגמרי. הם גרו וטיילו במקומות שלא כל ילד מגיע אליהם, ונחשפו לחוויות מאוד מעניינות".

מה התוכניות אחרי תאילנד?

"יש לי עוד לא מעט שנים לעבוד, כך שאני מקווה שאזכה לצאת לפחות לעוד שליחות אחת אחרי תאילנד. עד עכשיו התמקדנו באזור אסיה והפאסיפיק וזו הכוונה שלנו גם בעתיד".

לינק לסרטון ההומוריסטי לכבוד הסונגקרן

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן