אנו נמצאים בתקופה של התייחסות עולמית לנושא מניעת התחממות כדור הארץ. מדינות מתייחסות לנושא כזמן חרום שמצריך פעילות ממשית. רשויות מקומיות מכינות תכניות היערכות עירונית לשינויי אקלים, והשפעת שינויי האקלים על הערים, האוכלוסייה, מערך השירותים והסביבה הפיזית. מה האיומים ומה ההיערכות הנדרשת. צריך לעשות שינוי חד בדרך ההתנהלות ונראה לי שאנו בעיר לא שם. קשה לשכנע העיר לפעול אפילו בדברים הבסיסיים.
בתחילת הקדנציה שונה לוגו העיר מהעיר הירוקה לראשונה בשרון. לא הבנו למה נעשה שינוי זה במיתוג. לעיר הייתה אמירה ברורה ונעלמה. אין ספק שאנחנו לא אובססיביים לגבי התייחסות לשינויי האקלים.
מבחינתי נושא נטיעות העצים הוא נושא משמעותי לאיכות החיים בעיר. מספר פעמים הבאנו הנושא למועצת העיר שלא התייחסה לנושא ברצינות ובדחיפות – חוסר אמונה בתפקיד העצים במרחב העירוני גם בהורדת הטמפרטורה במרכז העיר והעדר הרצון לשינוי מהותי בהיקף הנטיעות מטיעונים של מחסור בתקציב. לא שינינו היקף הנטיעות ודאי לא בצורה משמעותית ונשארנו בממוצע רב שנתי. כל שנה מגישים בעיר בקשות לכריתת עצים בוגרים בהיקף של יותר מחצי כמות העצים בנטיעות חדשות. (זה כולל בקשות לכריתת עצים מתושבים). זה לא רק נושא של סטטיסטיקה. למעשה לא התקדמנו בנושא שטחים נרחבים לבית השורשים של העצים. העולם התקדם ואנחנו עוד עם הגומות הצרות. אנחנו משקמים רחובות, ולפעמים לא נוטעים עץ אחד ברחוב. יש לא מעט רחובות שאין עצים במדרכות, וגם העצים בשטחים הפרטיים מתמעטים.
יער אוסישקין לא עבר לתחום שיפוט העיר וביער קפלן אין נטיעות.
ואם להרחיב היריעה, בנושא הנגר העילי אנחנו תומכים כעת בבינוי מסיבי על שטחים חקלאיים בותמ"ל 1088 צופית וגם מתכננים לבנות על שטח חקלאי צמוד ליוספטל. אנחנו תומכים בתכנית הותמ"ל שפוגעת במסדרון האקולוגי, ולכן המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע ואחרים מתנגדים לתכנית. הביו פילטר שהיה צריך לקלוט מי נגר לטהר המים ולהשיב לאקוויפר, לא עובד. בכל תכנית בינוי כמעט מבקשים ומאשרים הקלות בתכסית הקרקע. אין לנו כמעט עדיין גגות ירוקים. האמת שהעירייה הקודמת חתמה על הסכם הנ.ת.צ ללא מחשבה על העצים. כשנבחרנו ניסינו לתקן, לבקש בית קיבול גדול לשורשים, ניצול מי נגר, הטמנת קווי חשמל למען חזות הרחוב ואפשרות לעצים לגדול. והעיקר התכנון הוא כזה שלא עשה עדיפויות, גרם לכריתת עצים משמעותית, (בחלק המערבי הנושא עוד בוויכוח), גרם למדרכות צרות ולא ניצל ההזדמנות לתת להולכי הרגל העדיפות המתבקשת. ירדנו באחוזי המיחזור וזו נורה אדומה אבל יש מחשבה איך להתקדם. מנענו הקמת קמינים אבל לא אכפנו מספיק נושא העישון. בצענו רפורמה בתחבורה הציבורית אבל השטח מגיב שמצבו הורע. נקודות האור לדעתי במערכת זו – ניצול אנרגיה סולארית ( אמנם בניהול כנראה לא מוצלח של הפרויקט), בוועדת המשנה לתכנון יש בסיס מידע על העצים ויש התייחסות, קבלנו החלטה על הטמנת קווי חשמל בחזית מבני תמ"א 38, מחשבה על טעינת חשמל בחניונים תת קרקעיים ובבתים משותפים, שילוט עצים שהוגשה לגביהם על ידי העיריה בקשת כריתה (היום יש אפליקציית "מאירים" ארצית שמנגישה מידע בנושא בקשות לכריתת עצים). היקפי נטיעות העצים בכפר סבא:
2016 691 עצים, 2017 804 עצים, 2018 806 עצים, 2019 840 עצים,, 2020 1434 עצים, 2021 375 עצים – עד יוני ואנחנו בשנת שמיטה. 295 עצים מהם נטעו לא ברחובות העיר.
מינואר הוגשו בקשות כריתה בעיר בהיקף של 452 עצים בוגרים.
בהרצליה הוגשו בקשות כריתה בתקופה זו ל- 399 עצים, ברמת השרון 320 עצים, ברעננה 439 עצים
השנה כנראה יהיו יותר כריתות מנטיעות.
זו תנופת נטיעה? נשיםלב ומקווה שבשנת התקציב הבאה תוגש תכנית נטיעה משמעותית לרחובות העיר מתוקצבת והנושא הסביבתי תכנוני יקבל התקציב ההולם לצורך השעה.
