אלעד שפגט היה קפטן קבוצת הנוער בכפר סבא ועלה לשחק בבוגרים במקביל לשירות הצבאי כמדריך כושר בחיל הים. במשך 3 שנים שיחק בבוגרים של הפועל כפר סבא ושנה אחת ברמת השרון, כולם בליגת העל. לאחר מכן הבין שהוא נמשך יותר ויותר לתחום האימון ועבר לאמן ולרכז את מועדון הכדורעף בכוכב יאיר במשך שנתיים.
בגיל 24 חזר שפגט להפועל כפר סבא בתור מאמן וב-8 השנים הראשונות אימן בעיקר בנות בגילאי נערות ונוער, שם השיג 3 אליפויות ליגת נוער בנות, 3 אליפויות ליגת נערות, 2 אליפויות ליגת העל לתיכונים, אליפות וגביע ליגה לאומית נשים ועוד מספר אליפויות מחוזיות ובית ספריות שונות.
בשנה שעברה הגיע שפגט לפסגת האימון בקריירה שלו כשמונה למאמן הבוגרות של הפועל כפר סבא, לצד תפקיד נוסף שהוא ממלא במועדון כרכז בתי הספר היסודיים (600 ילדים) ולצד העבודה עם הבנות במגמת הכדורעף בתיכון גלילי.
מתי הבנת שאתה הולך להיות מאמן ראשי והאם הבחירה בך הייתה דבר טבעי עבורך?
טרם המינוי הרגשתי מאוד מוערך במועדון על העבודה בגילאים הצעירים. בעיניי, אימון קבוצת הנשים היה חיבור טבעי ומתבקש לשני הצדדים וברגע שגרי, יו"ר המועדון, הזמין אותי לפגישה ידעתי שזה ייסגר ללא בעיות.
בתור מי שמחובר מאוד לעיר ולספורט בה בפרט, וכמי שגדל במועדון מגיל צעיר, התרגשתי לקבל את התפקיד ולעבור לקדמת הבמה. ההתרגשות עברה מהר מאוד עם הצלילה לעומק התפקיד בכל מה שכרוך בבניית הקבוצה, תוכנית האימונים ושאר האתגרים הלא פשוטים – על אחת כמה וכמה ב-"שנת קורונה".
איך זה מרגיש לזכות כבר בעונתך הראשונה בבוגרים בדאבל?
זה סיפוק אדיר לזכות באליפות ובגביע המדינה. התוצר הסופי היה בדיוק כמו שתכננתי ורציתי לראות, הדרך הייתה לא פשוטה אבל זה השתלם בסוף התהליך. מעבר לשמחה הפרטית שלי, התרגשתי לראות את האושר אצל העוסקים במלאכה לאורך כל העונה – הנהלת המועדון, הצוותים הניהוליים והמקצועיים של הקבוצה והשחקניות המדהימות שנתנו הכל לאורך כל השנה.
כמות התמיכה שקיבלנו מראש העיר, מחלקת הספורט של העירייה ותושבי העיר היקרים ריגשו אותי לא פחות מהתארים עצמם והוכיחו עד כמה הרעב בעיר לקבוצות ספורט תחרותיות הוא גדול.
איך הצלחת לשמור על פוקוס עם כל העצירות שהיו בגלל הקורונה ואיך הצלחת לשמור על הרעב של השחקניות במצב כזה?
סיגל, מנהלת הקבוצה היקרה שלנו שנמצאת בקבוצה הרבה לפניי, צחקה איתי לאורך כל השנה שהדברים שעברנו בעונה הזאת היו יכולים למלא 10 שנים בתהליכים של קבוצה. אכן, היה מאוד לא פשוט, בעיקר חוסר הוודאות שליווה אותנו לאורך כל הדרך. תכננו להשתתף במוקדמות ליגת האלופות באמצע ספטמבר אבל נאלצנו לרדת למפעל האירופאי השני בחשיבותו אחרי שמספר שחקניות ואנשי צוות חלו בקורונה וההתאחדות האירופאית לא גילתה גמישות בנושא לצערי.
להתחיל עונה ככה זה קשה מאוד ולהמשיך בלנסות לתכנן סרגל מאמצים כשלא ידוע מתי ישוחקו משחקים או מתי ייעצרו האימונים זאת משימה מאתגרת במיוחד. אני תמיד אוהב להסתכל על הצד החיובי, ובתוך כל הקשיים גיליתי את החוסן המנטאלי החזק של הקבוצה, חוסן שבסופו של דבר התבטא גם על המגרש במשחקי ההכרעה. בדיעבד, אני יכול להגיד שכל מה שקרה השנה חישל אותנו כקבוצה ואותי באופן אישי.
מה הייחוד של מועדון הפועל כפר סבא שנחשב לאימפריה בקנה מידה ארצי?
מבחינתי מועדון הכדורעף הפועל כפר סבא הוא קודם כל האנשים. גרי ועופרה אברמוביץ' אנשי החזון הנמצאים בראש הפירמידה הניהולית שמורכבת מלא מעט בעלי תפקידים העושים את עבודתם בהתנדבות (כולל אותם) ראויה להערצה. יעקב הרשקו, מנכ"ל המועדון ומנהלי הקבוצות ההישגיות. אני חייב לציין במיוחד את מאמני המועדון של כל הגילאים שעושים ונותנים מעצמם הרבה מעבר, מקדישים את כל כולם עם הרבה לב ונשמה על מנת לעשות כדורעף ולייצר קהילה.
כל השחקנים והשחקניות ומשפחותיהם המצטרפים למועדון מיד מרגישים חיבור לענף, תחושת שייכות והרבה ערך מוסף מענף ספורט חינוכי, ערכי והישגי. המאמנים הם הגורם המלכד והדבק בין הקהילה למועדון: לאון ליטבק, אלווירה רורה, נטשה טבולה, טמיר הרשקו, דני קישיצקי, גיל ריב, שגיא ברעם, איתי בכרך, גבריאל פרשטנד, איגור גורביץ', גל סדבון, עומר יואל, איתמר כהן, אימרי פסקנסקי, הדר אפרת, עמית דיין, פלג מלצר ומאי שיר-און.
האם הסגל נשאר לעונה הבאה והאם המטרות הן ללכת על כל התארים שוב?
אנחנו בשלבי בניית הסגל והרצון הוא שרוב הבנות ימשיכו אחרי העונה המעולה שהן עשו. כתהליך טבעי נצטרך לעשות מספר שינויים קטן על מנת לרענן את השורות ובמטרה להצעיר את ההרכב. המועדון תמיד שואף להישגיות ולכן המטרות לא השתנו ואנחנו רוצים ללכת הכי רחוק שאפשר בליגה, בגביע ובמפעל האירופאי.
הכדורעף הישראלי בנסיגה, מה לדעתך צריך להיעשות כדי להרים את כל העסק?
אני חושב שיש פה ענף אטרקטיבי עם המון פוטנציאל לצמיחה ובמקום זאת יש אכן איזשהו תהליך של נסיגה. הדבר הראשון שלדעתי צריך לעשות הוא לפנות לפריפריות ולמקומות שבהם יש פחות ספורט תחרותי. במקומות האלה יש להתרכז תחילה בהכשרת מאמנים ובכך גם לייצר מקצוע ומקומות עבודה נוספים לתושבים ולאחר מכן כמובן מסגרת לילדים והילדות הצעירים.
בנוסף, הייתי חושב על הקמת מנהלת ליגות שתעבוד בצמוד לאיגוד הכדורעף, תדאג לאינטרסים של הקבוצות ותמנף את פועלן. אין סיבה שמה שעובד מעולה בכדורגל ובכדורסל לא יעבוד גם בכדורעף ולדעתי זה מודל שכדאי ללמוד ממנו ולאמץ אותו. הכנסת כסף וספונסרים תגדיל את החשיפה והמודעות לענף וזה ימשוך צעירים לחוגים, מה שיצור גלגל חיובי שכולם ירוויחו ממנו.
האם אתה רואה שחקניות צעירות מוכשרות שיוכלו להשתלב בעתיד הקרוב בקבוצה?
התחלנו השנה בתהליך של קידום שחקניות צעירות כחלק מהמטרות השוטפות. הסגל היה מורכב מכמה וכמה צעירות מוכשרות וההזדמנויות שהן קיבלו היו גדולות מבעבר. בנוסף, הן קיבלו המון כלים השנה כשהתאמנו ושיחקו לצד השחקניות הישראליות עטורות הניסיון שלנו: גלית דבש, אניה ויליקי, מרסלה קוריאה ונעה ארז. אני מבטיח שהשנה התהליך הזה יימשך ויתעצם והצעירות יהיו חלק מרכזי יותר בקבוצה. אני מאמין ביכולת ובאופי של אותן שחקניות ובכך שהן יובילו אותנו לזכייה בעוד תארים.
