פתיחת בתי קפה ומסעדות בכפר סבא

אחרי שלושה סגרים שהכריעו לא מעט מהם, חזרו השבוע בתי הקפה והמסעדות לפעילות. את הלקוחות הנרגשים לחזור מקבלים צוותים מצומצמים, שעובדים בלחץ עצום. מהכאוס שחוו בשנה האחרונה שרדו החזקים, בעלי התושייה ואורך הנשימה. היום הם מנוסים יותר אבל גם מודאגים מכך שהסוף טרם הגיע, והחבל ממשיך להימתח. בינתיים הם משתדלים לשמור על אופטימיות וליהנות מהרגע

ורד ראובן וגיטה כהן בביגה
ורד ראובן וגיטה כהן בביגה

"השבוע הייתה התרגשות עצומה לחזור", מודה אופיר ויינשטוק (30) מנהל סניף "ביגה" בקניון הירוקה. "ביום ראשון הייתי קצת בשוק. כייף לפגוש שוב את האנשים אחרי חצי שנה שבה עבדנו במתכונת של משלוחים. אנחנו בית קפה שכונתי, ובנויים על לקוחות קבועים מהשכונה הירוקה שהיו באים כל בוקר או ערב, באותה שעה, ומזמינים אותה מנה. מכזה מצב לעבור למשלוחים וטייק אווי זה לא דבר פשוט".

אופיר מנהל את סניף ביגה מזה 4 שנים. גם לפני כן עבד כמנהל מסעדה וכבר הכיר היטב את העבודה אבל השנה האחרונה אילצה אותו, כמו רבים אחרים, להמציא את המונח מחדש.

"בין שני הסגרים הראשונים עוד אפשר היה לשבת בהגבלת התו הירוק והסגול וכל הצבעים אבל אחר כך כבר לא היתה ברירה. נכנסנו לעולם המשלוחים, למדנו איך לתמחר מיכסים, שקיות וקופסאות, דברים שלא ידענו קודם, והתחלנו לשלוח ארוחות בוקר, שזה "מוצר הדגל" שלנו". 

בשולחן לידו קורנות מנחת שתי לקוחות, ורד ראובן וגיטה כהן. 20 שנה שהן חוגגות את ימי ההולדת אחת של השנייה בבית קפה, מסורת שהשתבשה בשנה החולפת. ההקלות שהגיעו השבוע לא יכלו להתקבל בעיתוי טוב יותר – בדיוק ליום ההולדת של גיטה.

"התגעגענו מאוד", מודה גיטה במבטא קנדי חינני. "סוף סוף לצאת מהבית, שיפנקו אותנו, לא לשרת אף אחד ולאכול בצלחת אמיתית ולא בפלסטיק".

זהר גבאי. צלם: אור גליקמן
זהר גבאי. צלם: אור גליקמן

"שישאלו אותי איזה קפה אני רוצה, לבחור בין האומלטים, להריח את הקפה והמאפים", מתפייטת ורד. "במהלך הסגרים הזמנו לא מעט דרך כרטיס ה"תן ביס" של בעלי אבל אי אפשר להשוות". הן כל כך מרוצות לחזור שהן מקבלות בסלחנות את הלחץ שבו נמצא הצוות המצומצם. מחסור בעובדים זה דבר שאפיין את רוב בתי הקפה והמסעדות השבוע. ב"בנדיקט" בקניון ג'י מתרוצצת אפרת שמואלי, הזכיינית, כמעט בלי נשימה.

"אין לי עובדים ואני עושה פה הכל", היא אומרת בדקות הספורות שבהן התפנתה. "אני מארחת, עושה משלוחים, טייק אווי. הבטיחו לעובדים חל"ת עד יוני אז הם לא רוצים לחזור לעבוד ואני עובדת בעיקר עם עצמי והשותף שלי. היום יש לי מלצר אחד במקום 4 ביום רגיל ואני מקווה שהמצב ישתפר. אנחנו עושים מה שאפשר. נעבוד קשה ונאלץ לקבל פחות אורחים ממה שהמסעדה מסוגלת".

את מרגישה הבדל בין החזרה לשגרה השבוע לפעמים הקודמות?

"מסגר לסגר זה נהיה קשה יותר ויותר. זאת הייתה תקופה כל כך ממושכת שגם אם לא היו מבטיחים לעובדים חל"ת הם היו מוצאים עיסוקים אחרים. זה חבר'ה צעירים שחוסכים לטיול הגדול ובגלל שאין יותר טיסות רובם נרשמו ללימודים או עברו לערים אחרות. עד כמה שכייף, משפחתי ונחמד אצלנו –  אין לי מאיפה להביא עובדים".

אפרת שמואלי ושקד עוזרי בנדיקט
אפרת שמואלי ושקד עוזרי בנדיקט

המענקים שקיבלת עזרו לך?

"קיבלתי החזר הוצאות קבועות מה שאפשר לי להיות באפס אחרי שספגתי הפסדים בחודשים קודמים. בלית ברירה פתחתי למשלוחים. בנדיקט באופייה היא לא מסעדת משלוחים אבל עשינו מהלך משוגע בנינו פלטפורמה חדשה לחלוטין. אם היית באה לפה לפני שבוע היית רואה בית אריזה ממש עם ציוד של טייק אווי ומשלוחים. מדובר בהשקעה גדולה, כי כל פריט נארז בקופסא שמתאימה במיוחד לו.  נאלצנו לעבוד עם "תן ביס" ו"סיבוס", חלק מהעובדים עשו הסבה למשלוחים וחברת שילוח פרטית. אבל גם המשלוחים לא אפשרו לנו להגיע ליותר מנקודת איזון ולשמור על צוות מינימאלי שכן רצה לעבוד ולא לשבת בבית".

ליד הבר של "בנדיקט" אני מוצאת את שקד עוזרי (26). הוא הברמן, אבל בשנה האחרונה עשה הכל. 

"הייתי גם שליח, מנהל מלאים, נותן שרות לאנשים שבאו לקחת הזמנות, עונה לטלפונים ומקבל שיחות", הוא מחייך. "יכולתי להישאר בבית אבל היו זקוקים פה לעזרה וחוץ מזה התגעגעתי לשיגרה, לאנשים ולעבודה. כמה אפשר לשבת בבית ולצפות בנטפליקס?"

זוכר איך הכל התחיל?

"בהתחלה היו הרבה שמועות. התחלנו להשתמש באלכוג'ל ולא ידענו איך הכל ישפיע ופתאום נסגרנו. בסגר הראשון לא ידענו איך להתמודד עם זה. נתקענו עם המון עודפים שכבר לא היה מי שייקח ופשוט נזרקו לפח. יצאנו לחל"ת ובין שני הסגרים הראשונים חזרנו לפעילות בהתאם לתו הסגול. לקח איזה חודשיים לחזור לתפוקה רגילה ואז שוב הכל נתקע, בשבוע התראה, ועברנו למשלוחים. השבוע הזה הפתיחה הייתה קשה. לא ציפינו שיגיעו כל כך הרבה לקוחות ואני ומעט הצוות שנשאר החזקנו את המסה הקריטית של התפעול. חזרתי להיות ברמן ואני מקווה שחלק נוסף מהצוות יחזור לעבוד, גם אם במתכונת מצומצמת ולבנות צוות חדש".

שירה קרני ונוי גרטנהויז בקפה המדרחוב
שירה קרני ונוי גרטנהויז בקפה המדרחוב

לעומת הלחץ בשאר המקומות, ב"קפה מדרחוב" בקניון ערים המצב נראה בשליטה. זהר גבאי, הבעלים, לא מוותרת על ריצת הבוקר שלה ובית הקפה מתנהל עם הצוות המיומן והוותיק.

"מבחינה אישית תקופת הקורונה הביאה אותי ואת השותפות לעשות חשיבה מחדש על כמה אנחנו מקריבות את עצמנו", היא מספרת. "קפה המדרחוב" קיים כבר 11 שנים ושלושה חודשים ויש בו עוגן של צוות ניהולי מאוד חזק, שאני והשותפות שלי סומכות עליהם בעיניים עצומות".

זהר היא גם הבעלים של "היישה" ו"הומיז" בקניון ערים וסביבתו ו"קפה מתתיהו" בהוד השרון. מדובר במסעדנית ותיקה ומוכרת שגם את השנה האחרונה הצליחה לצלוח. 

"כבר בסגר הראשון הבנו שזה הולך להיות הליך ממושך והתחלנו לחזק את תשתיות המשלוחים, אריזות מערך האון ליין ושרות טלפוני. "הומיז" ו"קפה המדרחוב" ממוקמים אחד מול השני ולא יכולנו להשאיר את שניהם אז את "הומיז" סגרנו. בהתחלה הוצאנו לחל"ת את כל 150 העובדים מכל המסעדות נשארנו אני והשותפות. נתנו מקום לפיתוח עסקי, דבר שלא היה לנו זמן להשקיע בו בשיגרה הרגילה ועם הזמן וגיבוש התשתית המתאימה פתחנו שוב את "היישה". 

ואיך פתחתם את השבוע?

"הרבה אנשים עדיין נמנעים מחברת אחרים  כי לא יודעים מי מחוסן מי מחלים ומי לא מחוסן ויש חשש שמורגש. מצד שני הלקוחות הקבועים שלנו כבר חיכו והיו צמאים לפתיחה אז זה מתאזן. בסך הכל עבדנו יפה לאורך כל התקופה, אבל אם יהיה עוד סגר בפסח זה כבר לא יהיה פשוט. הכשרות העובדים גוררות עלויות מאוד גבוהות ורוב הצוות לא רוצה לחזור לעבוד. הצעירים קצת איבדו ממוסר העבודה שלהם בתקופה הזאת כי התרגלו לשבת בית. לעומתם יש כאלה שכן רוצים להתקדם הלאה ולא רוצים לשבת בבית".

אחת מאלה היא שירה קרני, שעובדת בבר. הבוקר היא יושבת ב"קפה המדרחוב" עם חברתה נוי גרטנהויז ובערב תחזור למשמרת ראשונה מזה זמן רב. 

"אני שמחה לחזור לעבודה", היא אומרת. "אני מתגעגעת לנשום אוויר ולא רוצה להישאר בבית ולקחת דמי אבטלה. אני מעדיפה לעבוד".

נוי גם היא שמחה לחזור לשגרת בתי הקפה שלה. וכן, היא מהמכורים. "לפני הקורונה הייתי כל יום בבית קפה", היא מספרת. "בבקרים הייתי מגיעה לקפה, אפילו לבד עם ספר ואחר הצהריים לבירה עם חברים. כייף לראות אנשים, להתאוורר ולצאת החוצה מהבית. לא יעזור, לשבת עם חברה בבית זה פשוט לא אותו דבר".

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן