מדינת ישראל יצאה למבצע "שומר החומות" כדי להתמודד בין היתר מול טילי הנ"ט והרקטות של החמאס, האם האירוע והעובדה שהוא מתרחש באותו מקום בו איבדת את אביך הוסיף קושי להתמודדות שלך ושלכם כמשפחה? בנוסף נהרג בשבוע שעבר חייל צה"ל כמעט באותה דרך, האם גם זה הוסיף להתמודדות?
המבצע מתחיל בסמוך לאזכרה של אבא במלאת שנתיים לרצח שלו בכניסה לקיבוץ ארז ב5/5/2019 ובעצם ממשיך את השבוע הנוראי שאנחנו עברנו. כל אירוע קטן שקורה בארץ ומישהו נרצח זה כואב, אבל לשמוע שחייל נרצח על ידי נ"ט באותו אזור שמתקיים שוב אותו איום על ירי נ"ט עשה את זה עוד יותר קשה.
לא הפסקתי לבכות כל אותו יום, אני פשוט כואבת עם המשפחה שלו ויודעת איזה דרך ייסורים הם הולכים לעבור. מוות כואב, נוראי ובעיקר מיותר. אני לא מבינה למה אחרי המחיר שאנחנו שילמנו עדיין לא לומדים.
הייתה למשפחה ביקורת כנגד ההתנהלות והעובדה שהצבא לא סגר את הכביש בו נהרג אביך, איך אתם מרגישים היום והאם קיבלתם תשובות?
עדיין יש כעס וביקורת על ההתנהלות של מערכת הביטחון באירוע של אבא ומבחינתי המערכת נכשלה לגמרי, אבל זו אותה מערכת ביטחון שמבדלת את תושבי הדרום והעוטף משאר הארץ ומקדמת על חשבונם מפקדים ומדיניות שלא באמת מצליחה לתת לאזרחים של מדינת ישראל שקט וביטחון ומפקירה חלק גדול מהאוכלוסייה.
לפחות הפעם ניתנה ההוראה לסגור את הכבישים ולא כמו באותה הסלמה שאבא שלי נרצח והיה איום ממשי לירי נ"ט ועדיין התקבלה החלטה חסרת אחריות ונפשעת לתת לאזרחים מעבר חופשי.
תספרי קצת על אבא, על פועלו ובאיזה דרך הוא הונצח?
אבא היה בן אדם שלם ועדיין קשה לדבר ולחשוב עליו בלשון עבר מכיוון שהוא היה כל כך נוכח מסביב. הוא היה איש של עשייה, חברותי, נעים, אוהב ושמח בחלקו.
אנחנו משתדלים לזכור אותו בטוב, בשיחות, בסיפורים, בחוויות, ולהזכיר אותו לבת שלי, בתמונות או דרך הציורים שלו. אני זוכרת אותו כל הזמן. יש את החגים והתאריכים הלאומיים וימי השנה הקשים, אבל אני משתדלת לזכור ולהזכיר אותו בטוב ובאהבה.
כל מה שקורה עכשיו מחזיר אליי תחושות מאד קשות. אני כבר איבדתי ואני רק מקווה שעוד משפחות לא יסבלו ויתמודדו עם הכאב והחוסר.
אנחנו ממשיכים להנציח את אבא בצורה המיוחדת שאנחנו מרגישים טוב איתה. לי קשה עם אנדרטאות ואבן, אז אני משתדלת להנציח אותו ברוחו.
לאחר תערוכה של ציוריו שערכנו לזכרו בינואר בשנה שעברה, ביקשנו מאליאסף מיארה שצייר את המיגונית לזכרו בעוטף עזה, ליד קיבוץ ארז, שיצייר ציור קיר על הבטונדה ששמו במקום שבו הוא נפגע.
הגשר של הרכבת מתחתיו אבא נרצח, מופיע בווייז כגשר פדר. בקיבוץ ארז עשו יום עיון בנושא בטיחות בעבודה לזכרו. אבא מאוד דאג לעובדים ולפועלים שאיתו ותמיד ווידא שהם רתומים ולא הסכים לעבוד עם קבלנים שמעגלים פינות בקשר לבטיחות.
אנחנו מנציחים אותו גם בגינת משחקים בבית הספר היסודי אוסישקין בכפר סבא ובימים אלה אני מסיימת ספר ילדים לזכרו על ינשוף בגן לילה. אבא היה אוסף ינשופים סידרתי מה שהקל על בחירת מתנות עבורו, הוא אהב לקרוא, אהב את הים, לשבת במרפסת להנות מהאוויר, מהפרחים, אהב גם את השקט להיות עם עצמו, לטייל, לצייר, את החברים והמשפחה. אין ספק שהימים האלה קשים לי הרבה יותר. אני הרבה יותר חרדה גם בתור אמא כשאני יודעת באיזה קלות אפשר לאבד ואני מאחלת שקט ושלווה גם לעצמי ובמיוחד מאחלת עולם טוב יותר ובטוח לאלי הבת שלי.
