התחלתי לכתוב את פתאום נועם רק כשידעתי מה יהיה משפט הסיום

לא כל חלום בהקיץ הופך למשהו מוחשי, לסער ורדי זה קרה, חלום הילדות לכתוב ספר הוגשם ותקופת הקורונה נתנה את הדחיפה להגשים את החלום

למה להוציא ספר?

למה לא? תמיד אהבתי לכתוב מאז שהייתי ילד קטן  זה היה מאפיין שלי במקום לרדוף אחרי כדור כתבתי. רציתי להיות סופר כבר כילד,  את שנות הילדות העברתי בארצות הברית, כתבתי באנגלית, בעיקר סיפורי פנטזיה ודמיון. כשחזרנו לארץ התחלתי לכתוב בעברית. הספר הראשון שכתבתי קראו לו יואב הגנב  על חבורה של גנבים ושודדים. אבא שלי עשה את ההגהה, עד היום שמורים אצלי הדפים עליהם הוא העיר את ההערות בכתב ידו המסולסל. כשהייתי בן  9 אבא שלי נפטר והוא היה בן 41 הגיל שלי היום.

ואיך הגעת לעסוק בתקשורת? 

גיל ההתבגרות שלי היה בשנות ה 90, תקופת פריחה של תודעה פוליטית. הסכמי אוסלו תקופת הפיגועים והחלטתי להיות עיתונאי או פוליטיקאי את העיתונאי מימשתי את הפוליטיקאי אולי בעתיד.  בגיל 22 נסעתי לחגיגות הניצחון של הליכוד בגני התערוכה הצטרפתי לאירוע בלי שהכרתי אף אחר זה נראה לי המקום הנכון לחוש מה זה סיקור של אירוע, שם פגשתי  עיתונאי מגלובס ששמע על החלום שלי, הוא הציע לי להירשם לקורס עיתונאים בגלובס, זה היה בית הספר לעיתונות שלי, אחרי הקורס התקבלתי לגלובס ואחרי זמן קצר המשכתי הלאה לקריירה של 14 שנים בעיתונות המקומית. התחלתי בזמן השרון  והתקדמתי עד לתפקיד העורך הראשי של רשת המקומון. משם עברתי לעולם הדוברות, דובר עיריית רמת גן, יעוץ תקשורתי ובתפקיד הנוכחי דובר מחוז דן פתח תקווה של כללית. עד שפרצה הקורונה זה היה תפקיד נטול אקשן ואז הכל התהפך והכל נהיה מעניין וסוער. והתקופה הביאה ללידה של פתאום נועם.

איך נולד הספר?

כדובר היתה חסרה לי הכתיבה, היו לי כמה התחלות של רעיונות לספר. אני חובב גדול של קולנוע יש הרבה סרטים בהם לגיבור נעלמת דמות שהוא קשור אליה מהחיים, לקחתי את הרעיון וניסיתי ליצור תהליך הפוך של דמות שפתאום צצה בחיים של משפחה, הרעיון נולד בעמידה בפקק וככה התחילה העלילה, ילד שפתאום מופיע בחיים של משפחה.