מרים אורן בת ה-102 מתגוררת בבית ההורים אניטה מילר כהן שברמת גן. היא מתעוררת כל בוקר לציוץ הציפורים, לוגמת כוס קפה וקוראת עיתון. בהמשך היום היא קוראת ספרים, משוחחת עם בנה ומתרוצצת בין מסדרונות שהפכו לביתה החדש.
"הגעתי לגילי המופלג רק בגלל שהמשכתי לעבוד ולהיות פעילה במשך רוב חיי. מי שבוחר לשבת על הכורסא או לישון צהריים – ספק אם יגיע לגיל 102. הגעתי לכאן לבית אניטה מילר כהן לאחר שנפלתי מספר פעמים בביתי. אני מתגוררת בבית עם 2 קומות ונפלתי לא פעם במדרגות. בני המליץ לי על המקום שכעת הפך לביתי החדש".
ספרי לנו קצת על עצמך, מה הסוד שלך?
"אני חושבת שאת הצלילות והחיות שלי אני חבה לגנים ולחינוך של אימי שהייתה חלוצה ותמיד עבדה. גם אני, כשהגעתי לגיל הפנסיה החלטתי להמשיך לעבוד בתחום הקוסמטיקה עד גיל 85. גם כיום אני מעסיקה את עצמי כאן במקום שהפך להיות הבית שלי. אני מאוד נהנית כאן מהאווירה, מהצוות, השכנים וטוב לי. אני ממליצה לכל מי שלא יכול להמשיך ולהתגורר בביתו או שחושש מהבדידות – להגיע לפה. זה המקום הכי טוב להזדקן בו".
