אריאלה משולם (30) מכפר סבא, אם לשני ילדים בני 6 ו-3.5 איבדה את בעלה השוטר רס"ר ברק משולם ז"ל לפני כשנתיים וחצי לאחר שנרצח על ידי נער פלסטיני שדהר עם רכבו לתוך המחסום שהוצב בצומת רעננה מרכז. בשבוע שעבר הוא הואשם ברצח בנסיבות מחמירות ובשורת עבירות נוספות ויישלח לתסקיר מבחן לפני הכרעת הדין. "סוף סוף הצדק נעשה. הסנגוריה טענה שברק לא התנהל נכון בשטח וסיכן את עצמו. הפסיקה לא תחזיר לי את ברק אבל לפחות עכשיו האמת יצאה לאור וכבודו של ברק הושב", אומרת אריאלה.
יצאנו לפגוש את אריאלה וזכינו להכיר אישה אמיצה שמנסה לשקם את חייה, לגדל את שני ילדיה, עובדת בסוכנות ביטוח ולומדת צורפות. חייה השתנו באחת כאשר בעלה, ברק משולם, שוטר במשטרת ישראל, נהרג בפיגוע דריסה בצומת רעננה. המחבל הפלסטיני שפגע בו נמלט מהמקום, אך נעצר מאוחר יותר והואשם בשבוע שעבר ברצח בנסיבות מחמירות.
ב-17 ביולי 2022, החל רצף האירועים הטרגי כאשר הנאשם חצה את הגבול לישראל ללא אישור. הוא גנב רכב והחל לנסוע במהירות גבוהה לכיוון צפון, מחולון. שוטרים שהבחינו בו פתחו במרדף. הנאשם סירב לעצור, תוך שהוא ממשיך בנהיגה פרועה ומסכנת חיים.
כשהתקרב לצומת רעננה, הבחין הנאשם במחסום משטרתי שהוקם במטרה לעצור אותו. רס"ר ברק משולם ז"ל, שהיה חלק מהכוח המשטרתי במקום, פרס מחסום. למרות זאת, הנאשם לא האט את מהירות נסיעתו, סטה מנתיבו ועלה על אי תנועה בו עמד השוטר.
"אני מתפקדת על אוטומט"
"ההתמודדות היא יומיומית, בעיקר מול הילדים," מספרת אריאל. "כשברק נהרג, הבת שלי הייתה בת 3.5 והיא עדיין זוכרת ומרגישה את חסרונו. ברק היה אבא פעיל ומעורב. הבן הצעיר שלי, ליאו, היה אז תינוק, והוא פחות זוכר את אביו. כשהוא רואה תמונות הוא מזהה אותו, וכשאנחנו מגיעים לבית העלמין הוא אומר 'הנה אבא ברק'. זה מצמרר אותי בכל פעם מחדש."
על ההתמודדות האישית שלה היא מספרת: "אני כיום ממלאת גם את תפקיד האימא וגם את תפקיד האבא, למרות שאין תחליף לאבא. אני מתפקדת על אוטומט, לפעמים אני כבר לא זוכרת איך זה להיות אחרת".
כשאריאלה נשאלת למה היא הכי מתגעגעת, התשובה כואבת: "להכול. לצחוק שלו, לחיוך, לשטויות שלו ואפילו לריבים. אני רוצה שיחזירו אותו אפילו לדקה אחת, כדי שאוכל לדבר איתו ולצחוק שוב. גם ארוחות שישי ונישואין הם רגעים שבהם הכול צף מחדש."
אריאלה וברק הכירו כבר בגיל 14. "היינו חברים, נפרדנו, ואז בגיל 17 חזרנו להיות יחד כשהתנדבנו במשטרה. מאז לא נפרדנו. התחתנו בגיל 21 והוא היה אהבה ראשונה שלי," היא מספרת. לדבריה, ברק היה אדם מיוחד: "הוא תמיד נכנס עם חיוך והביא איתו אור לכל מקום. הוא היה שר, רוקד, אבל גם היה לו את השקט שלו. אי אפשר היה לפספס אותו."
חששת לחייו בשל עבודתו במשטרה?
"אף אחד לא חשב שדבר כזה יקרה. כשהוא יצא לתגבורים – כן, אבל כשהוא עבד ברעננה? מי חשב שדבר כזה יכול לקרות?"
מה את חושבת על הכרעת הדין?
"בשבוע שעבר התקיים הדיון בבית המשפט, והוא הורשע בכל סעיפי כתב האישום. שום דבר לא יחזיר את ברק, אבל לפחות השופטים פסקו שהוא התנהל כגיבור וזה נותן לנו מעט נחמה."
למרות הכאב, אריאלה ממשיכה בחייה, אך לא בקלות. "בעירייה לא עוזרים לנו, למזלי יש לי משפחה חזקה שתומכת בי, אבל הייתי שמחה אם היה גורם כלשהו שיגיע פעם בשבוע, אפילו רק לעזור לקפל כביסה ולעזור במטלות הבית. אני עובדת ולומדת, ואין לי מספיק זמן להיות עם הילדים. הייתי שמחה לפנות זמן כדי לבלות איתם יותר".
למרות הכול, אריאל בוחרת להמשיך קדימה ורוצה להעביר מסר לנשים או גברים שחוו אובדן של בן הזוג: "אני רוצה לומר לכל מי שנמצאת במצב שלי – הכאב לא יעבור לעולם. אני צועדת איתו יד ביד, הוא חלק ממני. אני בוחרת כל יום מחדש בחיים, ומודה על מה שיש לי".
אריאלה מסיימת את השיחה בכאב, אך גם בתקווה: "ברק לא יחזור, אבל אני אמשיך לספר עליו, לזכור אותו, ולחיות למענו ולמען הילדים שלנו." לזכרו של ברק, משפחתו מקיימת טריאתלון ילדים ברעננה, ומדי שנה, ביום הולדתו, הם מביאים כיבוד לתחנת המשטרה בה עבד. בעבר אף נבנתה לזכרו גינה קהילתית, אך כעת היא נהרסה בשל הגשמים.
הכרתם את ברק? רוצים לומר מילה טובה לזכרו? מוזמנים להגיב על הכתבה
