עמי הוכנר 47 יליד כפר סבא, לא תכנן להפוך דווקא את אחת התקופות הקשות בחייו לתקופה יצירתית במיוחד. בזמן שהוא מתמודד עם לוקמיה, אשפוזים ממושכים וחוסר ודאות לגבי העתיד, הוא כתב בתוך תקופה קצרה עשרה שירים שהפכו לאלבום חדש: "The Lyricist Project". את כל המילים כתב בעצמו בפרץ יצירתיות של השבועות האחרונים, ואת ההפקה המוזיקלית יצר בעזרת Suno ובאמצעות הידע המוזיקלי הנרחב שצבר לאורך השנים.
האלבום, שכבר עלה לפלטפורמות המוזיקה וצובר לדבריו מאות האזנות, הוא במידה רבה מתנה שהוכנר מעניק לעצמו, לבן זוגו קובי ולכל מי שבוחר להקשיב. עשרת השירים נוגעים באהבה ובפרידה, באקטואליה ובהשראה, אבל מעל הכול הם מביטים ללא מסכות במציאות האישית והציבורית שבה הם נכתבו.
מה שהתחיל כניסיון עם כלי של בינה מלאכותית הפך מבחינתו במהירות למשהו הרבה יותר משמעותי. הוכנר הופתע מהיכולת של Suno לקחת את המילים שכתב ולהעניק להן ביטוי מוזיקלי שתאם את התחושות שמאחוריהן.
"התוכנה יודעת לזהות בטקסט דברים", הוא מספר. "היא יודעת להתייחס בתוך הטקסט למילים עצמן ולבטא אותן תוך כדי שירה. היא עושה המון דברים שלא חשבתי שהיא יכולה לעשות. לא היה לי מושג שהיא יכולה לעשות את זה".
לדבריו, ככל שהמשיך לכתוב ולהפיק שירים, הוא התחיל להשמיע אותם לאנשים שסביבו. התגובות הפתיעו גם אותו. "ככל שיצרתי יותר ויותר שירים מתוך האפליקציה הזאת וגם נתתי לעוד אנשים לשמוע, כולם היו בשוק. הייתה איזושהי שלמות בחיבור בין המילים שלי לבין מה שסונו הוסיף להן".
התפרצות המחלה ששינתה הכל
ההתמודדות של עמי הוכנר עם הלוקמיה הפכה את בית החולים לחלק בלתי נפרד מחייו. הוא עבר שתי השתלות מח עצם, אשפוזים ממושכים ותקופות שבהן נאלץ לשהות בחדרי בידוד. גם כיום הוא מתאר את מצבו כקשה ומורכב ומודה כי לצד התקווה מלווה אותו חוסר ודאות גדול לגבי העתיד.
אחרי שתי השתלות ואשפוזים חוזרים, הוכנר אינו מנסה לייפות את מצבו. "אני יודע שהוא מאוד קשה ומורכב, ואני לא יודע מה יהיה איתי", הוא אומר. דווקא בתוך המציאות הזו, כשהמחלה וחדרי האשפוז הפכו לחלק משגרת חייו, הגיע פרץ היצירתיות שהוליד את עשרת שירי האלבום. "אני עדיין מוצא את הכוח ואת הצורך הזה להמשיך להיות כאן, ולקוות שאני אוכל להיות בריא איכשהו".
על מה אתה כותב?
"אני כותב על המון דברים. בעיקרון אני כותב על עצמי. השירים הראשונים שכתבתי הם בעצם התמודדות עם אובדן, עם מוות ודברים שקורים כשצריך להתמודד עם מציאות קשה ואולי עם משהו שיבוא בסופה.
אבל "The Lyricist Project" אינו רק אלבום על מחלה. בתוך המציאות הקשה נכנסו גם החיים שהיו שם לפניה וממשיכים להתקיים בתוכה ובראשם האהבה".
אחרי שהוכנר כתב את השירים הראשונים, בן זוגו הציע לו לכתוב גם על הקשר ביניהם. הבקשה הפשוטה הולידה שיר שחוזר דווקא להתחלה – לפגישה הראשונה ולרגעים הקטנים שבהם שני אנשים מבינים שאולי מתחיל ביניהם משהו.
"בן הזוג שלי אמר לי, 'אולי תכתוב משהו עלינו'. ואז יצא לי באופן הכי אורגני שיר על הפגישה הראשונה שלנו ועל התחושות האלה שמלוות אותנו כשיש לך דייט ראשון עם מישהו. יש איזשהו רגע שהוא מאוד מלא חששות אבל מלא התרגשות. בזמן שמחזיקים ידיים או משהו כזה, הדברים הכי קטנים והכי בסיסיים".
היציאה מהארון ואהבה שנולדה בהמשך
השניים הכירו באמצעות תוכנת היכרויות בתקופה שבה היכרויות ברשת עדיין היו רחוקות מהעולם המוכר כיום. גם היציאה של הוכנר מהארון התרחשה במציאות חברתית אחרת לגמרי. יצאתי מהארון תוך כדי הצבא. עד אז לא היו לי מערכות יחסים. הייתי אדם מאוד מופנם ומאוד כזה ששומר לעצמו".
אלה היו שנות ה־90. לדבריו, השיח הציבורי סביב הקהילה הגאה רק החל להשתנות. הוא זוכר את התקופה שבה דנה אינטרנשיונל זכתה באירוויזיון ואת המצעדים הראשונים בתל אביב, אך בתוך המשפחה הקבלה לא הייתה מיידית.
"להורים שלי לקח זמן לקבל את זה. הם לא יצאו ואמרו דברים בגנות זה. אמא שלי אמרה שהיה לה עצוב כי היא יודעת שיהיו לי חיים קשים".
איך כל הסיפור של המחלה משפיע על הזוגיות שלכם?
"זה משפיע מאוד. זה שינה לנו את החיים לגמרי. אנחנו זוג מאוד מאוד קרוב ומאוד אוהב ותומך. את כל התקופה הזאת הוא מעביר איתי באשפוזים, נמצא איתי בחדרי הבידוד. יש פה מיטה למלווה והוא ישן איתי. בכל אשפוז שאני נמצא פה הוא ישן ביחד איתי".
קובי, בן זוגו אף שינה את שגרת עבודתו כדי שיוכל להיות לצדו ועבר לעבוד מהבית. "הוא תומך ועוזר, והוא עושה הכול בשבילי, ממש הכול".
הקשר ביניהם מקבל מקום באלבום, אבל לצדו נמצאים גם הפחד והפרידה. הוכנר אינו מנסה להסתיר את העובדה שהכתיבה נולדה בתקופה שבה הוא נדרש לחשוב גם על שאלות שאיש אינו רוצה להתמודד איתן. במקום לברוח מהן, הוא הכניס אותן אל תוך הטקסטים.
התוכנה שנותנת לי כוח
בתוך כל הקושי נכנסה הטכנולוגיה לתמונה. המילים הן שלו, אך Suno אפשרה לו להפוך אותן לשירים של ממש. עבור הוכנר, שמביא לתהליך גם ידע מוזיקלי נרחב, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את היוצר אלא משמשת כלי שבאמצעותו הוא יכול לתת למילים שכתב חיים מוזיקליים.
התוצאה כבר אינה נשארת בחדר האשפוז. האלבום מופץ בפלטפורמות הגדולות, ובהן Spotify, Apple Music ו-YouTube Music, וגם אנשים שמלווים אותו בתקופה הזאת כבר הפכו למאזינים.
השמעת את האלבום לצוות בבית החולים?
"בבית החולים כבר יש אחים ואחיות שהאזינו לאלבום ואוהבים אותו מאוד. בנוסף, קובי הזוג ואח שלי הפיצו את האלבום וקיבלנו פידבקים נפלאים.
באמצעות נתוני ההאזנה הוא גיליתי שהשירים כבר הגיעו למאות האזנות. עבורי, כמי שנכנס לעולם הזה כאדם אנונימי וללא קהל קיים, הידיעה שמישהו בחר להקדיש זמן ולהקשיב לעשרת השירים משמעותית במיוחד".
מה זה נותן לך לראות שהצלחת ליצור את כל זה דווקא בתקופה כזאת?
"מבחינתי כל התהליך הזה מרגיש לי כמו סוג של נס. אני לא יודע איך להגדיר את זה אחרת. אף פעם לא ישבתי וכתבתי שירים באופן שכל כך הרגיש לי טבעי, אורגני ושלם.
יש משהו כמעט הפוך בין האדם שהייתי במשך שנים לבין מה שקורה לי כעת. תמיד הייתי מופנם, אחד כזה ששומר הרבה בתוכו. כיום אני מוציא כעת החוצה טקסטים שנוגעים במקומות האישיים והרגישים ביותר שלי. יש לי פשוט את הרצון הזה לחלוק את החוויה שחוויתי עם עוד אנשים, שאנשים ייחשפו לזה וישמעו את זה ויזהו בתוך המילים גם את החיבור שלהם לעולם הפנימי הזה שאני מנסה לבטא".
מה היית רוצה שיקרה עם האלבום הזה?
"שאנשים יאזינו אליו. שיאזינו לשירים ויתחברו אליהם ושהוא יגיע לקבוצה כמה שיותר רחבה. אני לא יודע כמה הוא יתאים לסגנון של כל אחד ואחד, כי בכל זאת בחרתי סגנון מאוד ספציפי, אבל אני חושב שהוא מאוד נגיש. המלודיות שלו נפלאות והמילים בעיניי מושלמות. אני משוחד, אבל באמת שאני חושב שהטקסטים שיצאו לי הם טקסטים משמעותיים.
הייתי שמח במיוחד שהאלבום יזכה לחשיפה דווקא עכשיו, בימים הקשים שאני עובר. לא רק מפני שאני רוצה שהיצירה תצליח, אלא משום שהיא הפכה עבורי לחלק בלתי נפרד מההתמודדות עצמה".
איזה מסר היית רוצה להעביר לחולים אחרים?
"כל אחד עובר חוויה כל כך אינטימית ואינדיבידואלית. אפילו אנשים שמאושפזים פה עם אותו סרטן שלי עוברים חוויות כל כך שונות מבחינת איך שהם מקבלים את זה. יש אנשים שזה ממש קשה להם, ואני שמעתי סיפורים של אנשים שקשה להם להתמודד".
ובכל זאת, מה אתה יכול לומר לאדם שנמצא עכשיו בהתמודדות קשה?
"צריך למצוא את הסיבה להמשיך ולתת לכל יום את המשמעות שלו ולהיות אופטימיים. גם במצב שלי, שאני יודע שהוא מאוד קשה ומורכב, ואני לא יודע מה יהיה איתי, אני עדיין מוצא את הכוח ואת הצורך הזה להמשיך להיות כאן ולקוות שאני אוכל להיות בריא איכשהו".
אולי דווקא המשפט הזה מסביר את "The Lyricist Project" טוב יותר מכל הגדרה מוזיקלית. זהו אלבום שנולד מתוך תקופה שבה שום דבר אינו מובן מאליו. עשרה שירים שבהם הוכנר מסתכל על אהבה ועל פרידה, על העולם שמחוץ לבית החולים ועל החיים שבתוכו, על העבר ועל העתיד שאינו יודע כיצד ייראה.
