זה היה אמור להיות סוף טוב למסע בירוקרטי שנמשך כשלוש שנים. בני זוג מכפר סבא המתינו להיתר בנייה, וכאשר הגיעה אליהם פנייה מאישה שהציגה את עצמה לכאורה כנציגת עיריית כפר סבא ובישרה שנותרו רק תשלומים אחרונים בדרך להיתר – הם האמינו שההמתנה הארוכה עומדת להסתיים.
אלא שיותר מ־70 אלף שקל שהעבירו בעקבות הפנייה לא הגיעו לקופת העירייה.
הסכום הגבוה הוא רק חלק מהסיפור. השאלה המטרידה לא פחות היא כיצד ידעה הפונה, לטענת בני הזוג, פרטים על הליך הבנייה שלהם – פרטים שהפכו את הפנייה לאמינה בעיניהם.
"מרסל" ידעה שהם מחכים להיתר
בני הזוג, המבקשים בשלב זה לשמור על פרטיותם ולהישאר בעילום שם, המתינו במשך כשלוש שנים לקבלת היתר בנייה. הבעל משרת במילואים, ובמהלך התקופה יצרה עמם קשר אישה שהציגה את עצמה בשם "מרסל" וכמי שפועלת לכאורה מטעם עיריית כפר סבא.
לטענתם, זו לא הייתה פנייה כללית.
האישה ידעה שהם ממתינים זמן רב לקבלת ההיתר ואף ידעה, לדבריהם, שכבר שילמו היטל השבחה.
המסר שקיבלו היה פשוט: נשארו רק שני תשלומים, ולאחריהם ניתן יהיה להתקדם עם ההיתר.
אחרי שלוש שנות המתנה, זה נשמע כמו המכשול האחרון בדרך.
השובר נראה רשמי. גם הסלוגן של העירייה הופיע עליו
גם המסמכים שקיבלו חיזקו, לטענתם, את התחושה שמדובר בדרישת תשלום לגיטימית.
על אחד השוברים הופיע הסלוגן המזוהה עם העיר – "כפר סבא יש רק אחת". בהמשך אף קיבלו חשבונית עם מספר הקצאה.
בני הזוג העבירו את הכספים מחשבונם בבנק מרכנתיל לחשבונות בבנק הפועלים ובבנק לאומי. בפרטי ההעברות הם כתבו "עיריית כפר סבא" ו"מפעל המים כפר סבא".
מבחינתם, התשלום בוצע והדרך לקבלת ההיתר נפתחה.
אלא שאז הגיע הטלפון ששינה הכול.
הוא חזר מהמילואים וביקש קבלה – ואז התגלה העוקץ
לאחר שהבעל חזר משירות מילואים, הוא התקשר לעיריית כפר סבא וביקש לקבל קבלה עבור התשלום.
לדברי בני הזוג, אז התברר כי בעירייה כלל לא מכירים את התשלום. הכסף לא הגיע לקופת העירייה והליך ההיתר לא התקדם בעקבותיו.
בני הזוג הבינו כי יותר מ־70 אלף השקלים שסברו שהם מעבירים לצורך השלמת הליך הבנייה הגיעו למעשה ליעד אחר.
אבל מאיפה ידעו המתחזים את הפרטים?
זו אחת השאלות המרכזיות שעולות מהמקרה.
לטענת בני הזוג, מי שפנתה אליהם לא רק ידעה שהם מנהלים הליך לקבלת היתר בנייה – היא ידעה שהם ממתינים זמן רב ואף ידעה שכבר שילמו היטל השבחה.
כבר בכתבה המקורית עלתה השאלה כיצד הגיעו פרטים הנוגעים להליך לידי החשודים.
עם זאת, הודגש כי אין הוכחה שמדובר בדליפת מידע ממערכות עיריית כפר סבא, וכי חלק מהמידע בנושאי תכנון ובנייה עשוי להיות זמין במאגרים ובפרסומים פומביים.
כעת עיריית כפר סבא משיבה במפורש גם לנקודה הזו.
עיריית כפר סבא: "לא נמצאה כל דליפת מידע"
"העירייה רואה בחומרה כל חשד להונאה או התחזות בשמה ומבדיקה שבוצעה על ידי העירייה לא נמצאה כל דליפת מידע.
ככל שמדובר בעבירת הונאה, הטיפול והחקירה מצויים בסמכות משטרת ישראל, והעירייה תשתף פעולה עם גורמי האכיפה ככל שיידרש.
נחדד כי תשלומים לעירייה יש לבצע אך ורק באמצעות אמצעי התשלום והערוצים הרשמיים של העירייה".
תגובת העירייה שוללת כי בבדיקה שערכה נמצאה דליפת מידע ממערכותיה. עם זאת, שאלת מקור המידע שהיה בידי הפונים נותרת פתוחה: כיצד ידעו, לטענת בני הזוג, פרטים שהפכו את הפנייה לאמינה כל כך בעיניהם?
אביר קארה: "צריך לאתר את מי שעומד מאחורי העוקץ"
חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, שמסייע לבני הזוג, טוען כי המקרה בכפר סבא הוא חלק מתופעה רחבה בהרבה.
לדבריו, אחת הבעיות הגדולות מתחילה דווקא אחרי שהאזרח מבין שנפל קורבן להונאה.
"זו לא פעם ראשונה שאנשים תמימים נעקצים. הבעיה הגדולה מתחילה דווקא אחרי שהקורבן מגלה שנעקץ ונאלץ להתמודד בעצמו מול שורה ארוכה של גופים. אנחנו צריכים לאתר את מי שעקץ, מי שנמצא מאחורי הקלעים של המעשים הללו".
בני הזוג הגישו תלונה במשטרה.
קארה מצביע על שורה של קצוות שלדבריו ניתן לבדוק, ובהם חשבונות הבנק שאליהם הועברו הכספים, מספרי הטלפון, השוברים, החשבוניות ועקבות דיגיטליים. לדבריו, הוא מנסה במקביל לסייע לבני הזוג בגיוס כספים כדי שיוכלו להתמודד כעת עם התשלום האמיתי הנדרש מהם.
"אני מתעסק עם 30–40 מקרים כאלה בשבוע"
לדברי קארה, הבעיה אינה מסתכמת במקרה של משפחה אחת בכפר סבא.
הוא מספר כי הוא נתקל במספר גדול של אזרחים שנפלו קורבן להונאות וטוען כי הוא מטפל ב־30–40 מקרים כאלה בשבוע.
לדבריו, המצב שבו קורבן להונאה צריך לנהל בעצמו את ההתמודדות מול המשטרה, הבנקים, חברות האשראי, עורכי הדין ולעיתים בתי המשפט – דורש שינוי מערכתי.
קארה מציע להקים רשות לאומית למלחמה בהונאה והגנה על האזרח, שתוכל לרכז את הטיפול מרגע גילוי ההונאה ולפעול מול כלל הגופים הרלוונטיים.
מדריך | התחזות, גניבת זהות ועוקצים: 8 דברים שחייבים לבדוק לפני שמעבירים כסף
המקרה בכפר סבא ממחיש עד כמה הונאה יכולה להיראות אמינה.
הפונה יכולה לדעת את שמכם. היא יכולה לדעת שאתם ממתינים להיתר. המסמך יכול לכלול לוגו, סכום מדויק ואפילו סלוגן מוכר. כל אלה עדיין אינם מוכיחים שהאדם שנמצא בצד השני באמת מייצג את העירייה, הבנק או הגוף הציבורי.
1. מישהו יודע עליכם פרטים? זו לא הוכחת זהות
אחד הכלים החזקים של מתחזים הוא שימוש בפרט אמיתי כדי לגרום לנו להאמין שגם יתר הסיפור אמיתי.
אל תתנו לפרט שהם יודעים עליכם לשמש כאימות לזהות שלהם.
2. אל תתקשרו למספר שהמתחזה נותן לכם
קיבלתם דרישת תשלום מעירייה, בנק, חברת אשראי או גוף ציבורי? מצאו בעצמכם את מספר הטלפון או האתר הרשמי של הגוף ופנו אליו ישירות.
3. ודאו שהחוב באמת קיים
לפני העברת כסף, במיוחד כשמדובר באלפי או עשרות אלפי שקלים, ודאו מול הגוף הרשמי שקיימת במערכת דרישת תשלום על שמכם ובסכום שנמסר לכם.
4. בדקו למי אתם באמת מעבירים את הכסף
הכיתוב שאתם מזינים בשדה "הערה" או "מטרת ההעברה" אינו קובע למי שייך החשבון.
במקרה בכפר סבא, בני הזוג כתבו בפרטי ההעברות "עיריית כפר סבא" ו"מפעל המים כפר סבא" – אך בדיעבד התברר שהכספים לא הגיעו לעירייה.
5. לוגו, שובר וחשבונית אינם מספיקים
מסמכים מזויפים יכולים להיראות משכנעים מאוד.
במקרה הנוכחי, בני הזוג מספרים שקיבלו שובר שנראה רשמי ועליו הסלוגן "כפר סבא יש רק אחת", ובהמשך אף חשבונית עם מספר הקצאה.
6. אל תמסרו מידע נוסף כדי "לאמת" את עצמכם
אם פונה מבקש תעודת זהות, פרטי חשבון, סיסמה, קוד שנשלח לטלפון או מידע אישי נוסף – אל תמהרו למסור אותו. במקרה של ספק, מנתקים ופונים עצמאית לגוף הרשמי.
7. כשמפעילים עליכם לחץ – דווקא אז עוצרים
"צריך לשלם היום", "אחרת ההיתר יתעכב" או "זו ההזדמנות האחרונה" הם מסרים שנועדו לגרום לפעולה לפני שמתבצעת בדיקה.
ככל שהלחץ גדול יותר – כך חשובה יותר בדיקה עצמאית.
8. בסכום גדול עושים אימות כפול
עשרות אלפי שקלים מצדיקים עוד שיחת טלפון.
ודאו מול המחלקה הרלוונטית את הסכום, מהות התשלום ואת אמצעי התשלום הרשמי לפני ביצוע ההעברה.
שיחת טלפון אחת יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים
המקרה של בני הזוג מכפר סבא הוא תמרור אזהרה דווקא משום שלטענתם הכול נראה הגיוני: הם באמת המתינו להיתר, באמת נדרשו לתשלומים במסגרת ההליך, הפונה ידעה עליהם פרטים והמסמכים נראו רשמיים.
וזה אולי הלקח החשוב ביותר מהפרשה.
קיבלתם דרישת תשלום מעירייה או מגוף ציבורי? גם אם הפונה יודע מי אתם, גם אם הוא מכיר פרטים על התיק שלכם וגם אם השובר נראה אמיתי לחלוטין – אל תעבירו כסף לפני שאימתתם את הדרישה באופן עצמאי מול הגוף הרשמי.
עיריית כפר סבא עצמה מדגישה בעקבות המקרה כי תשלומים לעירייה יש לבצע אך ורק באמצעות אמצעי התשלום והערוצים הרשמיים שלה.
כי בעידן שבו מתחזה יכול לדעת עליכם לא מעט ולהציג מסמך שנראה אמין – הפרט הנכון ביותר שהוא מספר לכם על עצמכם עלול להיות דווקא הדבר שיגרום לכם להאמין לשקר הבא.
