ישיבות המועצה בכפר סבא הם כמו עונה שלישית של סדרה מצליחה. העונה הראשונה והשניה היו מרתקות ומפתיעות אבל בשלישית זה נראה כאילו הכל חוזר על עצמו, אותו תסריט עם אותם כוכבים שמדקלמים את אותן קלישאות, האשמות ויכוחים והתנגחויות.
הזירה הפומבית והשידור הישיר מוסיפים את המימד הטלויזיוני שלא היה בעבר, תכנית ריאלטי פוליטית בחסות עיריית כפר סבא, רק שהשופטים יתנו את הדין באוקטובר 2023 ויש עוד הרבה פרקים בריאליטי.
הצופה, מנסה להבין את הבריתות שנרקמות. האם המאבק על הטיפול בעשביה הוא ענייני או ניצול מצב לתפוס כותרת או מעמד לפני סיום הכהונה של עילאי הרסגור הנדין כסגן?
למי היה אינטרס להפיץ הודעות כאילו הולכים לסרטן את תושבי כפר סבא בלי להביא את התמונה המלאה? ויש עוד שנתיים וחצי עד הבחירות אם זו התמונה עכשיו מה יהיה בעתיד?
סדר היום היה עמוס בעשרות סעיפים חשובים יותר וחשובים פחות, עינייניים או פוליטיים. החל מטיפול בעשביה דרך פיתוח כלכלי, הקצאות לעמותות או תכנון אורבני עתידי, יחסים בין נבחרי ציבור לעובדי עירייה הכל עלה על השולחן והכל טעון במשקעים אישיים של כעס,חשדנות, חוסר אמון ולא ברור אם הכל הוא תוצאה של מהלכים אסטרטגיים מתוחכמים או אמוציות מתפרצות.
דוגמא חיובית חריגה היתה דיון על הקצאות לעמותות, דיון טכני לכאורה בו הביע יובל לוי עמדה של חמלה ורגישות על האופן בו צריך לבחון את השוויוניות והדאגה לחלש, עמדה נטולת אג'נדה פוליטית. משב רוח של תחושה אמיתית של דאגה לחלשים בחברה, גם זה תפקיד של נבחרי ציבור אסור לשכוח.
כשמסתכלים על ישיבות המועצה בכפר סבא בהשוואה לערים השכנות אי אפשר שלא להתרשם מהעומק של הדיונים. הירידה לפרטים, הטיפול בנושאים, הדיון בין ראש העיר רפי סער לחברת האופוזיציה הדר לביא היה דיון מהותי על השקפת עולם ועל תפקידה של מועצת העיר, ברור לי שחברי המועצה, שישבו בדיון ארבע שעות ותשע עשרה דקות עושים את זה מתוך תחושת שליחות אמיתית, אבל הדרך בה מתנהלים הדיונים מעלה את השאלה האם אי אפשר אחרת.
