יעל שרר (40), מכפר סבא, מקימת מיזם "אחת מתוך אחת" תדליק משואה ביום העצמאות 74 למדינת ישראל. שרר היא אחת מתוך הארבעה שנבחרו על ידי הוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות בראשות מנהל מרכז ההסברה של המשרד.
בראיון לכפר סבא ניוז היא מדברת על ההתעללות שעברה מצד אביה ועל המסר שהיא רוצה להעביר: "דברו איתנו לא עלינו".
שרר עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית.
יעל מושיטה יד לכל הנפגעים והנפגעות ונאבקת ללא הרף לשינוי המציאות שלהם – בחקיקה, במערכת הבריאות, בהנגשת מידע ובמענה תמידי למי שהצטרפו למעגל הכואב, שאליו נקלעה בתור נערה. בשנים האחרונות – עמדה בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית". במובנים רבים, הקדימה יעל את זמנה וסללה דרך לנפגעות ולנפגעים ולמאבק שלהם לשי
יעל, מי חיבר את המילים שאת הולכת לומר בטקס ואיזה מסר את רוצה להעביר?
"הדברים שאומר עדיין לא כתובים, אבל אני אכתוב את זה ביחד עם כותב הטקס, איש מקסים בשם אבי.
המסר שהכי חשוב לי להעביר הוא אותו המסר שאני מקדמת כבר שנים – נפגעות ונפגעי אלימות מינית הן אנחנו. דברו איתנו, לא עלינו. אנחנו אנשים ממש, חיים וחיות בעולם, יש לנו קול ופה, ויש לנו הרבה מה להגיד על האופן שבו המדינה מטפלת בנו.
בהרבה מובנים, אני חושבת שעצם המעמד מעביר את המסר הזה מצוין. נפגעת אלימות מינית תעלה לבמה בלב הממלכתיות הישראלית, ותדבר בגוף ראשון, בפנים גלויות, ובראש מורם, בשם נפגעות ונפגעים. כל כך התרגלנו שמדברים עלינו בלעדינו, מעל הראש שלנו. לא יהיה דבר כזה יותר.
האם החזרה הראשונה כבר התקיימה?
"טרם, אבל אני כבר עכשיו מאד מתרגשת, גם מהמעמד וגם מהזכות לפגוש את הנשים והגברים המדהימים שזכו אותי לכבוד הזה. אני משערת שהחזרה תתנהל כמו פרלמנט של כמה מהגברים והנשים הכי מעוררי השראה".
את מי את היית בוחרת לו ניתנה לך ההזדמנות?
"אני באמת מתקשה לבחור אחת או אחד, כי איך אפשר? המציאות שלי הביאה אותי להילחם עבור נפגעות ונפגעי אלימות מינית, שזה בעצם מה שעושה עידן קלימן, למשל, עבור נכי ונכות צה"ל, או אורי ומיקה בנקי. במקביל, יש שם כל כך הרבה
מי המליץ עלייך?
"גיליתי בדיעבד שהיו שלוש המלצות שונות, שזה אולי אחד הדברים שהכי ריגשו אותי במעמד הזה. כולן פעילות חברתיות, ועם כולן עבדתי בעבר".
האם חשבת שאי פעם תעמדי במעמד כזה?
"מישהי אי פעם חשבה את זה על עצמה? אני כנראה – פחות מכולם. בתור נפגעת אלימות מינית, ועוד מאבא, המסר הכללי היה תמיד שאני פגומה, סוג ב'. אף אחד לא רצה לשמוע אותי, בטח שלא על במה בטקס ממלכתי בהר הרצל. כשהייתי נערה ניסיתי להתאבד ואשפזו אותי במחלקה סגורה. ושם, כשהייתי נערה אנורקסית בת 16, לא רחוצה ונאבקת עם הצוות כדי שלא יקשרו אותי – בטח שלא חשבתי שמישהו אי פעם יחליט שאני ראויה לאיזשהו כבוד, לא כל שכן הדלקת משואה".
האם מישהו מעיריית כפר סבא התקשר לברך אותך?
"עדיין לא".
על מי את תחשבי בזמן שתדליקי את המשואה?
"קודם כל על אמא שלי. אני אחשוב עליה ואקווה שאני מסבה לה גאווה. אני לא עולה לשם לבד. אני עולה עם קהילה שלמה של נפגעות ונפגעי אלימות מינית, וביום הזה אני אשמש להם פה, אבל לא לעוד הרבה זמן. אחת מנקודות המוצא של הלובי שהקמתי היא להביא קולות של נפגעות ונפגעים, ממגזרים ואוכלוסיות שונות, לכל דיון שנוגע לנו".
האם בתקופה שעם ישראל מפולג יש משמעות אמיתית לטקס הזה ואם כן מהי המשמעות הזו עבורך?
"אני לא יודעת מתי עם ישראל מפולג. בסך הכל זאת מדינת היהודים, איך לא יהיו לנו מיליון דעות וכולן נכונות? יש בטקס משהו מקרב – תמיד אהבתי לצפות בו. השנה יעמדו לצדי כמה מהגברים והנשים הכי נדיבים ואמיצות שפגשתי". .
שר התרבות והספורט ויו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, חילי טרופר: "יעל שרר היא מופת של מי שצמחה מתוך זוועה אישית למי שפועלת לחסוך מאחרות את הכאב. באומץ ובמחויבות עמוקה היא פועלת כדי להושיט יד לנפגעות ולנפגעים ונאבקת יומם וליל למען זכויות הנפגעות והנפגעים וכדי לבנות כאן חברה בטוחה, מוגנת וצודקת יותר"..
