כשיש חלל של עשיה בקהילה – הקהילה נפגעת אם לא נקום ונעשה אף אחד לא יעשה

אמיר סילבר חבר מועצת העיר לשעבר מספר בראיון לכפר סבא ניוז על הדרך הציבורית שלו ועל התוכניות לעתיד. למה שינה את שם המשפחה ואיך אמא שלו היא אחד הגורמים שהשפיעו על הפעילות הציבורית. ראיון לכבוד שבועות (בלי מתכונים רק עם התמודדות עם אלרגיה לחלב). "כפר סבא היא העיר שלי מגיל 5 חשוב לי שתהיה עיר טובה וקהילה טובה בכפר סבא"

 

אמיר סילבר  בן 42, עובד כממונה בטיחות בבית החולים בלינסון, נשוי למיכל רופאת נשים ואב ל 3 רואה את החיים קצת אחרת, שם המשפחה הוא שמה של רעייתו אותו אמיר בחר להחליף וגם כשנולדו ילדיו בחר לצאת לחופשת לידה, שוויון מגדרי? דרך חיים.

למה בחרת להחליף את שם המשפחה?

זה נראה לי טבעי, הבחירה האוטומטית בשם המשפחה של בן הזוג מנוגדת לדרך בה אני פועל, אני משתדל להסתכל על הכל בעיניים נקיות מהשפעה ודעות מוקדמות ככה קל יותר למצוא פתרונות יצירתיים. ככה היתה גם ההסתכלות שלי על חופשת הלידה, העבודה של רעייתי חשובה לא פחות משלי ואין סיבה לא לחלוק בחופשת הלידה.

איך התחלת את הפעילות הציבורית שלך?

ב 2013 התמודדנו בפעם הראשונה עם רישום לגני ילדים עירוניים, כל ההליך היה בבלאגן. לא היה מענה להורים וכל אחד היה לעצמו מול העירייה. נכנסתי לפעילות בועד הגנים ואחרי שנה מוניתי ליו"ר ועד הגנים. הבנתי ששיתוף פעולה של ההורים בהתמודדות מול העירייה היא הדרך הנכונה, חיבור יוצר כח להתמודדות.

הקמנו אתר אינטרנט פעלנו גם ישירות מול העירייה וגם פעילות יח"צ שנועדה לשים את הטיפול בילדי הגנים בעדיפות גבוהה. מאוחר יותר הייתי מעורב גם בהקמת הועד הארצי, המחאה המשמעותית שהובלנו הייתה מחאת סייעת שנייה בגני הילדים מחאה שהצליחה.

אם לועדים  אין כח ביצועי מה המשמעות האמיתית של פעילות?

דוגמא נהדרת להצלחה של פעילות ציבורית משותפת היא קייטנות הקיץ בגני הילדים, ראינו שיש פער בלתי נתפס בין ילדי הגנים בקייטנות הקיץ.  ילדי היול"א קיבלו קייטנת המשך בגן עד לחודש אוגוסט והורי הילדים בגנים העירוניים נאלצו לקוות שתהיה קייטנה פרטית בגן הילדים בעלות משמעותית גבוהה יותר.

פעלנו מול העירייה לפתיחת קייטנות עירוניות בכל גני הילדים, והצלחנו.

המעורבות לימדה אותי שניתן לעשות שינוי, לשבת ולחכות שמישהו יעשה משהו זו צפייה לא ריאלית. מנגנון עירוני עסוק רוב הזמן בתפעול ולא ביוזמה מערכתית, ברוב הזמן נפתרות בעיות נקודתיות ולא כאלו שמשפיעות לטווח הארוך.

ואיך הגעת למאבק על הסדרת הטיפול באלרגיות המערכת החינוך?

בשנת 2015 פנו אלי הורים לילדים עם אלרגיות בטענה שאין דרך למנוע מהכנסת מזון אלרגני לגני הילדים ויש בכך סכנת חיים לילדים שלהם, בדקתי את הנושא וראיתי שיש בלגן גדול הייתה ממש מלחמת עולם לא היה חוק שהסדיר את הנושא, לא היו  תקנות ברורות ולא היו נהלים.

יחד עם אורית בראון מעיריית כפר סבא ובשיתוף בית חולים מאיר פעלנו למסד את הטיפול, בוצעו הדרכות  מסודרות לסייעות בגני הילדים, בוצעו כנסי הדרכה בכפר סבא היו נהלים מסודרים לפני שהייתה  חקיקה ונהלים מסודרים ברמה הארצית שנחקק רק ב 2019.

אחרי ועד הגנים התמקדתי בחינוך מלידה עד 6, אמא שלי הייתה גננת 40 שנים המדינה הזניחה את גילאי  0-3 לא היו תקנות חוקים או פיקוח על החינוך בגני הילדים הפרטיים, בשיתוף פעולה עם עיריית כפר סבא וראש העיר בזמנו יהודה בן חמו הפעילה עיריית כפר סבא את פרוייקט ילדות בכפר, גני ילדים פרטיים במתקנים עירוניים, מפעילות הגנים זוכות להנחה משמעותית בשכר הדירה בתמורה המחיר להורים זול ויש פיקוח עירוני על הפעילות,  עיריית תל אביב בעקבות כפר סבא אימצה את המודל של מגוון גנים פרטיים וסיבסוד שכר הלימוד.

 

ואיך הגעת לפוליטיקה המקומית ולמה פרשת?

אחרי שנים של פעילות,  הבנתי שהדרך להשפעה לטווח הארוך היא דרך חברות במועצת העיר כך אוכל להשיג הרבה יותר, הצטרפתי לרשימה של הדר לביא במטרה להשפיע, ראיתי את עבודת המועצה מבפנים. עבודה של חבר מועצה היא עבודה אינטנסיבית זה לא מסתכם רק בישיבות מועצה יש הרבה פעילויות ועדות אירועים הזמן שנדרש הוא רב, גם במועצה פעלתי לקידום החינוך לגיל הרך.

הוקמה ועדה שאמורה לתת מענה ופתרון לגיל הרך, התכנון היה אמור לתת מענה בפריסה עירונית לגילאי לידה עד 6, הועדה עדיין קיימת אבל לא ראיתי פעילות משמעותית בתחום, פספסנו את שנת הקורונה כהזדמנות לקדם את הנושא. יש צורך בתכנון ארוך טווח של פריסת הגנים לגילאים הצעירים ופיקוח עליהם. 

ולמה פרשת מהמועצה?

תקופת הקורונה הייתה תקופת סחרור משפחתי של עומס.  הילדים למדו לסירוגין, הרגשתי שאני לא מספיק לתת את המענה למשפחה. כרגע עסוק בלשפר את העיר אני עדיין חבר בועדת ביקורת מפעל המים ומעורב במה שמתרחש בכפר סבא.  לגבי בחירות הבאות מוקדם מדי לנבא.

 

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן