בעוד שמעיין כהן מגיעה מתחום הוידאו, ההקרנה והמדיה החדשה, יולי רוטנברג מגיעה מהמדיום המסורתי של הציור. למרות המרחק בין הטכניקות השונות, ישנם קווים משיקים בולטים בתחומי העיסוק של כהן ורוטנברג: שתיהן מתמקדות באספקטים שונים של הנוכחות הגופנית במרחב הממשי ובמרחב המיוצג, בשאלות של דימוי עצמי, במקומו של הגוף בתוך המבט, התקשורת והזיכרון האנושי, וברעיון של הותרת חותם גשמי ומופשט בעולם.

