437 ימים בני משפחתו של אביתר דוד ממתינים לשובו מהשבי. בני המשפחה שמתגוררים בכפר סבא, לא מפסיקים לקוות ולהאמין שממש בקרוב הוא יכנס בפתח הדלת עם הגיטרה שלו וינגן את מנגינת חיו – השמחה והאופטימית.
אביתר נחטף ב-7.10 בזמן שבילה במסיבת נובה ברעים. לדברי משפחתו, אמו הספיקה לדבר עמו בבוקר החטיפה. הוא הספיק לכתוב לה ש'מפוצצים את המסיבה ויורים מעליהם'. ההודעה האחרונה שכתב הייתה שהם עוד מעט יוצאים מהמקום ומאז הקשר עמו נותק. אביתר הוא בנם של גליה ואבישי מכפר סבא, אח לעיליי בן ה-26 ולאחותו הקטנה יעלה בת ה-18. מאז שנחטף, עושים בני המשפחה ככל יכולתם להעלאת המודעות להשבת החטופים שנותרו בשבי החאמס.
במהלך השנה האחרונה פעלו אחיו הם הצליחו לארגן ולהביא ממיטב הגיטריסטים הישראלים למען השבתו של אחיהם.
פגשנו את אבישי אביו, אוסטיאופת שמתמחה בבעיות שרירים ושלד, בקליניקה שלו בכפר סבא. הכוח הרצון והתקווה שבנו ישוב הם אלו שמניעים אותו להמשיך בעבודתו ולשמור על שלמות המשפחה. "אני מרגיש בכל תא בגופי גם את העצב והגעגוע לבני אך יודע בוודאות שהוא חי. אני מרגיש את זה בכל נים בגופי. הפעם חייבים להשיב את כל החטופים בפעימה אחת. "כולם במצב לא טוב, כל החטופים לא ראו אור יום, בקושי אוכלים ואי אפשר לשאיר ולו חטוף אחד מאחור".
לדבריו של דוד, עסקה והמשא ומתן צריכים להגיע ממקום של כוח, שאסור לוותר על הלחימה וחייבים להשיב את כולם.
"אסור לנו לסגת כעת. האוייב שלנו מבין רק כוח. לצערי יש הרבה קשקשנים שדוגלים בנסיגה מלבנון ומעזה – אנחנו חייבים להמשיך את המשא ומתן תחת אש. רק ככה נרתיע את האויב שלנו".
מה המסר שחשוב לך להעביר לציבור בישראל ולמנהיגי המדינה?
"אני רוצה שעניין החטופים יגיע לכל בית בישראל. לגבי מנהיגי המדינה – תמשיכו להיות חזקים כי רק החוזק הוביל אותנו לחידוש הרצון לעסקה. קיים כעת צוהר לעסקה טובה וחייב שכל אזרח יבין את זה.
דבר נוסף שמפריע לי הוא הריבים והקשקשת בפנלים השונים בערוצי החדשות. הברברת מיותרת והדיונים הרבים מאפשרים לאויב שלנו לדעת מהם הצעדים שלנו – דבר שנותן להם דרך לנתח את האסטרטגיות שלנו. אני מבקש מכולם – תפסיקו עם הפוליטיקה הזולה וההחלשה שלנו כעם.
הביטויים כמו 'ביבי הורג את החטופים – ממשלה של רוצחים' – מקשים עליי כאב של ילד חטוף. תמשיכו עם הפוליטיקה כשהילדים והיקירים שלנו ישובו הביתה. תנו לראש הממשלה שנבחר על ידי הציבור לבצע את תפקידו בזמן המלחמה".
ישנם הורים של חטופים שחולקים על דעתך. כמו למשל עינב צנגקאוגר שמבטיחה לרדוף את ביבי וקוראת לו סמרטוט?
"לעינב יש בן מקסים בשם מתן שנחטף גם הוא. אני לאט יכול לומר לה מה לומר. זו תחושתה. כנ"ל לגבי שאר האנשים שמלכלכים את פיהם. הפילוג בעם מחזק את האויב שרוצה בקרע של העם שלנו. הסדק שנוצר סייע להם ב-7.10. כרגע אנחנו בזמן מלחמה וכאב לילד חטוף, אני חושש לחיו. ביבי עסוק בדיונים בבית המשפט – דבר שמקשה עליו לכהן כראש ממשלה ולהשיב את האהובים שלנו. אני רוצה לבקש מכל מי שקורא את הכתבה הזו – תתחשבו בנו ההורים שנפשם נקרעת, תניחו למחלוקות כי כל מה שאנחנו רוצים זה שיקירינו ישובו הביתה".
מה אתם מרגישים שחסר במענה שהמדינה נותנת למשפחות החטופים?
"אנחנו מתקשרים עם מנהלת החטופים של ראש הממשלה ונענים לנו בכל בקשה. הם תמיד נמצאים שם עבורנו".
כיצד הקהילה המקומית או אנשים מהארץ והעולם תומכים בכם בתקופה זו?
"התמיכה היא רבה מכל מקום ובכל מקום. אנשים שהכירו את בני המתוק. תמיד שואלים למה אנו זקוקים, מזמינים אותנו לכל מיני אירועים כדי לעודד ולחזק אותנו. יש לנו עם נפלא חבל רק שזה בא ליידי ביטוי בזמנים קשים".
מה לדעתך חשוב שהציבור ידע על אביתר כאדם?
"מה לא נאמר על הילד המקסים הזה. כל הורה מרעיף שבחים על הילד שלו כמובן, אבל אני הוסיף שאבייתר הוא ילד קסם, רגיש, צנוע, מוסיקאי מחונן, בעל המון חברים ונגן גיטרה בחסד עליון. ב-28.12 ימלאו לו 24 ואנחנו מקווים לחגוג איתו בבית".
האם אתם מרגישים שיש מספיק לחץ ציבורי ואמצעי תקשורת שמקפידים להעלות את הנושא לסדר היום? ומה דעתך על הסיקור של ערוץ 14 לעומת שאר הערוצים?
"אני לא צופה בשאר הערוצים. שולחים לי קטעים שמבהילים בעיקר את הציבור – אני קורא להם ערוצי תבהלה. זורקים כל מיני סיסמאות לאוויר כמו 'עולם המוסלמי יבער', אם תעשו ככה וככה. אנחנו מפחדים ובינתיים האויב בונה את עצמו מסביבנו. בערוץ 14 כמעט ולא מדברים על האסטרטגיות הצבאיות, הם יודעים שהאויב יושב ומאזין. אני מרגיש שרוב הערוצים מנסים למלא את המשבצת שלהם".
ומה עם הדעות של מי שטוען שביבי מושך את זמן המלחמה והעסקאות כדי להמשיך את כהונתו ונחיצותו?
"זה מצחיק אותי כל כך ומצד שני גורם לי לעצב עמוק. במשך 6-7 שנים מתנגדיו טוענים לשחיתויות. רוב העם בחר אותו וכרגע עניין החטופים נפל לידיהם של מתנגדו כפרי בשל. אני קורא להם – עזבו עכשיו הכל ותנו לו להחזיר את הילד שלי הביתה בחיים".
מה אתם עושים כדי לשמור על תקווה במצב כה קשה ומורכב?
"הגעגוע לאבייתר לא פוסק. אני מרגיש כבעל מקצוע שעוסק בגוף האדם – בשרירים ובשלד, כאב בכל תא בגוף שלי. אני לא מפסיק לחשוב על אביתר גם כשאני מתקלח, אוכל או בזמן העבודה. הוא לא יוצא לי מהראש. אני מתגעגע לחבק אותו.
ילדי יעלה ועיליי, גילו יכולות ובגרות מעל ומעבר. הם כל כך עוזרים כדי שנעבור את התקופה הזו. אנחנו חדורי תקווה שאבייתר יחזור אלינו".
האם קיבלתם עדכונים או סימני חיים כלשהם מאביתר מאז החטיפה?
"ראינו סרטונים מיום חטיפתו. הבת שלי פרסמה את תמונתו ושלחו לה סרטונים שהוא כפות ומועבר לרצועה. קבלנו גם סרטונים שהוא במקלט עם גיא ואלמוג. באפריל שמענו משהו מעורפל. כרגע לא משתפים אותנו אבל יש לי תחושת בטן חזקה שבני בחיים".
כיצד הייתם רוצים לראות את תהליך ההשבה של החטופים מתקדם?
"להשיב את כולם בפעימה אחת. מי שנמצא שנה ו-5 חודשים גם אם הוא צעיר מוגדר כמקרה הומניטרי. הם לא אוכלים, לא רואים אור יום ומצבם הבריאותי מדרדר מיום ליום".
מה תוכל לספר על התקופה שבה אביתר עבד בקפה לנדוור?
"הוא היה אחמ"ש במשך חודשים רבים הוא אהב את העבודה והתחבר עם כולם. לצערנו זה נפסק בפתאומיות אכזרית. ישלו חברים שבאים לבקר ולעודד אותנו".
למה אתה הכי מתגעגע?
"לנגינה שלו המושלמת. אביתר היה נוהג לשבת עם הגיטרה שעות, רק כדי להתאמן על קטע קטן. אני מתגעגע לשמוע את הצלילים שלו".
מה אתה רוצה לומר לו?
"שכולנו מתגעגעים אליו ואהבים אותו. שכל תא ותא בגוף שלי מחכה לו. אביתר בני אני יודע שאתה חזק. בקרוב ניפגש, אתה תנגן לנו וכולנו נתאחד כמשפחה".
